תמלול הפרק

לעוד תמלולי פודקאסטים בקרו ב podtext.co.il

אור: שלום ברוכים השבים, אנחנו מקווים לפרק השני של מתחת לכל ביקורת, הפודקאסט שבו אנחנו מבקרים ביקורות של ישראלים בגוגל. אני אור בוטבול.

עומרי: ואני עומרי הכהן.

אור: זה לא השתנה מהפרק הקודם. היום אנחנו הולכים לדבר על רשת מאוד אהובה בישראל אבל גם מאוד שנואה בישראל היא מאוד מקטבת. ב-ק' וב-ט' וב-ב'.

עומרי: מה זה איך איך עוד מאייתים מקטבת?

אור: אם אתה כתב לא? אם אני מכתב אותך למייל. טוב יערכו את הקטע הזה החוצה בכל מקרה.

עומרי: ממש חד משמעית אין שום סיכוי שהקטע הזה יישאר

אור: אנחנו מדברים פה על…

עומרי: מקדונלדס. ותנו לנו להגיד לכם היה מגוון עצום יש כל כך הרבה סניפים וכל כך הרבה ביקורות בכל אחד מהסניפים כי יש תעבורה מטורפת של ישראלים בסניפים של מקדונלדס

אור: זה כמו שאומרים שרק אם אכפת לך ממישהו אז אתה כועס עליו

עומרי: אז לישראלים מאוד אכפת אומייגאד כמה אכפת. ואנחנו הבאנו לכם את ה-BEST OF THE BEST, מצפון עד דרום, מדן ועד אילת, מצאנו ביקורות שאלוהים ישמור אז בלי "אדו" נוסף, שזה העברות של "without further due", בוא נתחיל.

אור: אתה רוצה שנתחיל אולי קצת בלהכיר את האויב וכשאני אומר להכיר את האויב אני מתייחס למקדונלדס כאויב ואני לא מעוניין לפרט למה כרגע, אבל בוא אני אתן לך קצת רקע על הרשת הזו. ריי קרוק, ולא סתם זה שם המשפחה של המייסד של הרשת.

עומרי: ראיתי את הסרט

אור: בנטפליקס?

עומרי: בקולנוע, כשעבדתי בקולנוע אז היה שם

אור: נכון עבדת בקולנוע, וואו זה סרט ישן. אז ריי קרוק הוא ייסד את מקדונלדס והוא גם המציא את המיקסר שיכל לחלק מילקשייקים בו זמנית, זאת אומרת הוא יכול לייצר כמות גדולה של מילקשייקים בכל פעם וככה זה הכפיל את קצב העבודה במפעלים. הוא פגש את האחים מקדונלד במסעדת המבורגרים מקומית שמקימים בקליפורניה והוא בעצם הציע להם להשתמש במכשיר שלו שמכפיל מילקשייקים בשביל לזרז את השירות במסעדת המבורגרים שלהם.

עומרי: הוא הציע להם שירות למסעדה הקיימת שלהם.

אור: כן, לייעל את השירות. מפה לשם, שורט סטורי לונג, הם ביחד הקימו את מקדונלדס שאנחנו מכירים היום. אז הזמן שאני אספר לך ולמאזינים ולמאזינות שלנו, קצת נתונים סטטיסטיים על הרשת. אז יש לנו בעצם את 1966 שהביג מק הראשון נכנס לתפריט של מקדונלדס, שכבר היו קיימים עשור שנים בשנה הזאת. היית רוצה לנחש כמה סניפים של מקדונלדס…?

עומרי: הייתי רוצה לא להגיד ייס על סטטיסטיקה דבילית כזאת אבל זה כבר

אור: כבר מאוחר מידי. כמה סניפים לדעתך יש ברחבי העולם?

עומרי: אני חושב שכבר ביססנו שאני סופר גרוע במשחק הזה

אור: זה חלק מהכיף

עומרי: ברחבי העולם יש… אתה יכול להגיד לי קודם בכמה מדינות הם קיימים?

אור: 120 מדינות, וואו זה המון.

עומרי: אז אני מעריך שיש 10,394 סניפים.

אור: תכפיל ב-3, 36,000 סניפים פזורים בכ-120 מדינות ברחבי העולם מתוכם, שליש בערך, 13,000 רק בארצות הברית. אמריקאים אוהבים אותם הם אוהבים את זה

עומרי: כמה בישראל?

אור: בישראל יש לנו… קודם כל אני רוצה לתת לך… אני רוצה לספר לך.

עומרי: מת נפתח הסניף הראשון בישראל?

אור: או או אתה רוצה לנחש?

עומרי: האמת שאת זה אני יודע ראיתי על זה תוכנית.

אור: בגלל זה שאלת?

עומרי: כן.

אור: אבל חשפת שאתה יודע כל הרעיון זה שלא תגיד שאתה יודע.

עומרי: לא אני אין מושג אולי זה 1993 השנה שבה מייקל ג'קסון גם הגיע לישראל

אור: יפה, יפה למה אתה יודע את זה. איפה בארץ לדעתך פתחו את הסניף הראשון?

עומרי: בקניון איילון סתם ככה ניחוש מהבטן

אור: נכון מאוד אבל תן לספר לך שזה לא היה הסניף הראשון רק בישראל זה היה הסניף הראשון במזרח התיכון שפתחו אותו, מה שנקרא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.

עומרי: בוא לא נכנס לפוליטיקה.

אור: יש למקדונלדס 70 מיליון לקוחות מדי יום שזה מטורף.

עומרי: 70 מיליון רכישות יומיות?

אור: 70 מיליון לקוחות כן.

עומרי: אתה רוצה להגיד כמה זה בשנייה כדי להוציא אותי טמבל?

אור: אני ממש לא הולך לשלוף מחשבון בשביל זה, אבל יש למקדונלדס 2 מיליון עובדים ברחבי העולם.

עומרי: וכמו שנראה על רובם יש ביקורות שליליות.

אור: זה מספר התושבים בקרואטיה אגב.

עומרי: אומייגאד!

אור: תחשוב שלקחו את מדינת קרואטיה אמרו לכל תושבי קרואטיה לכו לעבוד במקדונלדס.

עומרי: נשמע באסה. אוקיי בוא נתחיל עם כמה ביקורות. פעם קודמת אני חושב שהיינו… קצת חיפשנו אותם, קצת חיפשנו ביקורות שליליות, וקצת חיפשנו אנשים שכתבו מוזר או מצחיק וזה לא קול. אז החלטתי להביא לך גם ביקורת מאוזנת מאדם מאוזן שכתב. אתה יודע אנחנו אמרנו פעם קודמת שלא ככה כותבים ביקורת, דעה שלכם זה לא ביקורת, סיפור זה לא ביקורת, ביקורת זה דבר שצריך להשקיע בו אז יש לי פה בדיוק את זה. יש כותרת, הכותרת היא "נו מקדונלדס לטוב ולרע". והביקורת הולכת ככה, הרשת כבר ממש (אבל ממש) לא זולה (המבורגרים מסדרת ביג כבר עומדים ראש בראש עם מוזס ואגדיר מבחינת המחיר אבל לא מבחינת הרמס), ובכל זאת זה סוג של ברירת מחדל טעימה כשאין כוח לבשל. השירות שם (כמו בכל הרשת) נע בין אפאטי לבין גרוע. משהו מוזר קרה לי בשלוש הפעמים האחרונות שאכלתי שם, בהזמנה במסוף הזמנתי מק-רויאל חריף עם טבעות בצל, סימנתי אקסטרה גבניות (פלוס שקל). אקסטרה חמוצים (פלוס שקל) אקסטרה חסה (פלוס שקל) וגם שלוש פרוסות גבינה (פלוס שלושה שקלים), והבורגר הגיע בלי שום תוספת ממה שהזמנתי ושילמתי אקסטרה אפילו בלי הטבעות בצל. מה נסגר לא יודעים שם במטבח לקרוא בונים (הזמנות).

אור: מתרגם את זה למישהו שלא יודע

עומרי: יש יותר סוגריים מביקורת בביקורת הזאת.

אור: מי שלא איש קולינריה הוא הסביר מה זה בונים. תשמע זה פירוט יתר הייתי אומר של בן אדם שהיה פשוט יכול לתמצת במשפט וחצי הזמנתי משהו וההזמנה לא הגיעה כפי שרציתי.

עומרי: כן אבל זה לפחות לא פירוט יתר בז'אנר מפינתנו "מה אכפת לי?", כי כאילו הוא פירט, זה בדיוק מה שרציתי לדעת, לא אכפת לי אבל אנחנו נפריד ביניהם סבבה.

אור: תשמע יש פה את אליעזר, שמגיב על סניף מסוים של מקדונלדס. כוכב אחד. אני לא אגיב כדי שלא אצא גזען. זאת התגובה.

עומרי: אה… יצאת גזען.

אור: והגבת. בעצם עשית כל מה שלא רצית לעשות.

עומרי: אפס משתיים. אני חושב שאם אתה מגיב על מקדונלדס ואתה כותב "אני לא אגיב כדי לצאת גזען" כדי לא לצאת גזען. הבנו, יצאת גזען זה משויח לפרופיל שלך וכמו שאמרת על הדרך, הגבת. גזענים לא מצליחים.

אור: צריך להגיד שנתקלנו לא מעט בביקורות גזעניות, ספציפית על מקדונלדס, זה מובן בהקשר של האוכלוסייה.

עומרי: זה לא מובן אנחנו לא מקבלים גזענות, אני לא יודע למה אתה חושב שזה מובן.

אור: זה תלוי מתי, לא אני מתכוון שזה מובן בהתחשב באוכלוסייה שעובדת

עומרי: יש הרבה עובדים ערבים במקדונלדס בישראל

אור: כן וזה קרקע פוריה ללקוחות להתגזען עליהם ברשת.

עומרי: אז אנחנו נסנן את רובן החוצה כי זה לא ביקורת לגיטימית ואנחנו פה בשביל ביקורות לגיטימיות. ביקורות לגיטימיות כמו הביקורת של ניב - שירות גרוע, זמן המתנה ארוך מאוד בנוסף לא היה רוטב לילד וגם מיונז.

אור: אתה יודע מה מצחיק פה?

עומרי: הרבה פה אבל תגיד לי מה.

אור: הילד.

עומרי: זה חוזר פה אתה יודע.

אור: הילד?

עומרי: לא הילד, אבל אני מצאתי בבחיפושים שלי הרבה אנשים המציינים את הילדים שלהם כסיבה שהתייחסו אליהם טוב יותר. זה כמו אנשים ששמים את השלט באוטו תינוק ברכב כאילו באתי לרצוח את כל מי שנמצא פה עכשיו אני לא אבוא עם המשאית שלי ואני אכנס בך, כי יש תינוק ועליו אני מרחם. הם משתמשים בילד שלהם כ"גם איחרתם והילד היה רעב". כשאנחנו נגיע לשם אז אני אציין את זה בפניך. אז כן פה בנוסף לא היה רוטב לילד וגם מיונז.

אור: מיכאל כותב לנו, פה זה מסגיר את שם הסניף ואני לא יודע אם אנחנו רוצים אבל זה ארבעה כוכבים.

עומרי: תגיד ומקסימום נוסיף על זה ביפ.

אור: מקדונלדס יפו, חצרות חפו, הטעות במקור, כאילו גם כמה חוסר אכפתית לביקורת שאתה כותב תעבור על זה רגע תסתכל לפני שאתה לוחץ על הסנד. מקדונלדס יפו, חצרות חפו, סניף גדול עם פוטנציאל עצום, נהיה השמאי של סניפים גם, מבוזבז לא היו כמעט אנשים בשעות אחר הצהריים, כל פעם שעובר ליד המקום ריק. בכל מקום בעולם תמיד מפוצץ אנשים או לפחות ממתינים כמה אנשים בתור. למרות מעט הלקוחות השירות היה איטי ולא יעיל. אישית אני חושב שזה הפסד למקדונלדס להחזיק את הסניף הזה.

עומרי: מה אכפת לו כל כך מושקע.

אור: חכה לסוף - אבל אני לא יודע. איזה סיום מוזר. זה גם אנשים שכותבים איך שהם מדברים - "אני לא יודע".

עומרי: אתה לא חייב לכתוב את זה אלה אם הוא באזור לכתוב את זה, ואז אתה יודע הוא עם המון מודעות עצמית, יש בו מלא פוטנציאל מבוזבז שמה אכפת לך, המקום היה ריק לפי הביקורת, המקום היה ריק אז תהנה מזה שקיבלת סניף ריק. אל תתלונן על זה

אור: טוב הוא נתן ארבעה כוכבים.

עומרי: בוא אני אתן לך ביקורת של אבשלום ואתה תגיד לי לאיזו פינה זה שייך או הפינה תהיה בדיעבד. גרוע, ככה הוא מתחיל - גרוע, הסטייק היה שרוף. המיץ היה מגעיל. עכשיו - "לא היית שם".

אור: לא היית במקדונלדס.

עומרי: הביקורת על מקדונלדס לפי אבשלום - הסטייק היה שרוף המיץ היה מגעיל, יש שני גורמים בביקורת ושניהם לא נוכחים במקדונלדס, לא אפשר לקנות. אוקיי אולי אפשר לקנות מיץ אולי אפשר לקנות מיץ תפוזים או לא יודע מיץ ענבים. אם הוא מגעיל הבעיה היא כלפי המיץ, מקדונלדס לא חולבים את המיץ הם קונים אותו ממקום אחר. הבעיה זה באמת האוכל הם אחראים על האוכל אבל לא על הסטייק כי הם לא מייצרים אותו.

אור: הוא היה בסטקייה כלשהיא והוא שאל אם זה מקדונלדס ואמרו לו כן זה מישהו שלא מכיר

עומרי: או שאם אני שם את הבדיחות בצד הוא מסוג הטרחנים שקוראים להמבורגר קציצה ואז בהשאלה סטייק.

אור: זאת אומרת שתי השאלות

עומרי: וגם גניבה אחת בגלל שזה… ההמבורגר של מקדונלדס אני אוהב אותו אבל סטייק הוא לא.

אור: תן לי לספר לך אני חושב ששילוב של סטייק ומיץ זה השילוב הכי מגוחך שאני יכול לחשוב לארוחה של אדם. תראה אני לא אוכל בשר וסטייק זה כאילו יחסית גבוהה נכון? אתה אוכל סטייק זה לא כל יום

עומרי: זה בגבוהה ואם אני כבר בסטריאוטיפים זה גם כזה גברי - "אני יושב לאכול סטייק כן תן לי את הסטייק שלי. אני רוצה אותו נע, אני רוצה שהפרה תהיה עדיין חיה" "וגם מיץ פטל בבקשה" מיץ זה לא משהו כמו אני רוצה משקה, אני רוצה שתייה. מיץ זה משהו אומרים עם ס' ומותר לי לספר את הבדיחה הזאת כי היה לי צ' כזאתי (סין) עד גיל 10.

אור: אז אתה לא לועג למוגבלות שאין לך

עומרי: אני משחזר את המוגבלות שהייתה לי.

אור: אולי מתכוונים למיץ של הסטייק?

עומרי: עלתה פה טענה שאולי מתכוונים למיץ של הסטייק. בוא נזכיר שאין סטייק - אין.

אור: אם הסטייק מדמם הוא בוודאי היה מיץ.

עומרי: גם אם הוא כן קיבל אז הוא קיבל את ההמבורגר הכי עסיסי שמקדונלדס עשו, מה התלונה. אני הייתי עושה חמישה כוכבים - היה מיץ בסטייק

אור: אני מדמיין את זה - עובד בן 16 מכין עוד המבורגר ואז עוד המבורגר. אפשר להכניס פה איזה מוזיקה של מתח של סרט של מארוול. ואז פתאום הוא כזה מרגיש שהוא מכין משהו קצת, אתה יודע, פרנקנשטיין כזה, הוא קורא לחבר שלו תסתכל על זה רגע. מה זה זה… אני חושב שיצרתי סטייק. יש איזה ילד בן 16 שהצליח ליצור סטייק במשמרת שלו במקדונלדס. שום דבר לא ירצה אותו… איך קוראים לו לבחור?

עומרי: אבשלום

אור: בסדר טוב תראה יש פה את כריסטינה. השאירה כוכב אחד אז אתה יכול לצפות שהביקורת הזאתי לא חיובית. שים לב כריסטינה, מאיפה זה כריסטינה בעולם?

עומרי: נגיד אמריקאי נראה לי

אור: אפשר לנסות

עומרי: תעשה אמריקאי זה הכי פחות פוגעני, תתחיל באמריקאי לא אוכלוסייה מוחלשות, איו להם רגשות הכל טוב.

אור: שירות חרא, הזמנתי בכרטיס אשראי 2 מנות של דאבל מק צ'יקן ואחד מק פיצוץ פיסטוק שזה גם מצחיק לציין את השם, אפרופו אצבעות מוגזמות בפרק הקודם של דומינוס, אי אפשר לקחת אתכם ברצינות תפסיקו להגיד את השמות של המנות.

עומרי: אם אתם כועסים פשוט תגידו הזמנתי קינוח הזמנתי המבורגר הזמנתי משהו תעשה את זה עוד פעם.

אור: הזמנתי בכרטיס אשראי 2 מנות של דאבל מק צ'יקן ואחד מק פיצוץ פיסטוק ענק שלא הגיע פלוס טיפ לשליח שהגיע. ולא קיבלתי פיצוץ פיסטוק לילדה - הנה שוב לילדה.

עומרי: מה זה משנה

אור: זה לא טעות חמורה יותר אם זה לא הגיע לילדה בת 8

עומרי: זה לא משנה, זה לא שאמרו תביא לה את זה, זה לילדה. לא, על הזין שלי הילדה, שתחנק הילדה, גם אם זה מבוגר גם אם זה ילדה - אני חרא של שליח. זה פשוט לא הגיע.

אור: ממש אפשר לקרוא לפינה הזאת - "מי אתם חושבים שאתם יאנוש קורצ'ק". ממש לא משנה. מה אתם מביאים אוכל לבית יתומים? יאללה תשחררו

עומרי: אתם לא קדושים וזה לא חשוב יותר כי זה לילד או לילדה. אוקיי אז יש לי כאן משהו שנראה לי שאולי הוא ישווה פינה בעתיד אם נראה הרבה ממנו. זה אולי יראה לך לא מעניין בהתחלה אבל תן לי לסיים. דותן כותב: שירות לא הכי ידידותי - חמישה כוכבים. זה פינה של לא הבנת את הפורמט

אור: לא מבין את שיטת הניקוד. או שהוא ממש רצה לפרגן. לא היה לו נעים לתת דירוג נמוך

עומרי: אולי הביקורת הטובה היא כל הדברים שהוא לא כתב - היה לו מדהים הוא נהנה, הייתה לו חוויה משנת חיים, שירות לא הכי ידידותי, חמישה כוכבים, הם כבר יבינו.

אור: אז תשמע אפשר מפה לזלוג לביקורת של משה, שהוא גם לא מבין את הפורמט והוא גם בעיקר לא מבין את חוקי השפה העברית לדעתי מבחינת התחביר וההיגיון, כוכב אחד - שירות לא מי יודע מה אבל המחירים בשמיים. כאילו מבחינה לוגית של משפט אתה יודע הוא אומר שירות לא מי יודע מה, אבל - ואז אתה יודע אתה אומר מה הוא יגיד - הטעם טוב? השתדלו? אבל המחירים בשמיים - אתה יודע אתה עושה לי פה רכבת רגשית, אני בא להתעודד ממש אבל אתה נותן לי נתון מבאס

עומרי: היה לי מגעיל אבל הגיע קר.

אור: תשמעו, אוכל מזעזע אבל הצוות ממש לא נחמד.

עומרי: היו גסי רוח אליי ולא קיבלו את האשראי שלי אבל השירותים היו נעולים.

אור: אולי הוא מתכוון ישנן צרות גדולות יותר. אולי הוא בכלל משורר.

עומרי: יש לי אחד אני חושב שבשבילו אני אבקש מוזיקה עצובה. כי אני חש שמי שכתב את זה שאין לו שם זה משתמש גוגל שלו שקוראים לו never back. רק ביקורת אחת זו הפעם היחידה שהוא החליט שראוי לכתוב ביקורת ואם אני קורא את זה נכון הוא קרא את זה במצב של ייאוש עמוק, של ויתור גדול, אז בוא נכניס את המוזיקה. האוכל סבבה אבל יש מלא פעמים שכבר נמאס כל פעם מזמינה והם שמים איזה תוספת וגם לא שמים תוספת הזמנתי המבורגר עם שתי קציצות וצ'יפס, שילמתי 62 שקל ואז בבית אני רואה שהביאו המבורגר עם קציצה אחת והזמנתי המבורגר סמוקי וזה לא היה סמוקי. פשוט המבורגר רגיל ועל המדבקה היה רשום גם, היו עוד מקרים ששכחו לשים דברים וכבר נמאס. הם רואים הכל מהמסך שזה לא כזה נוח והם צריכים התנהלות נכונה לבדוק כל הזמן שהם שמו את מה שצריך בהזמנה, שלא ימהרו. בפעם הבאה אני אבדוק כל פעם המבורגר שאני מזמינה מול הפנים שלהם לא אכפת לי תור ארוך או לא תור ארוך אנשים או לא אנשים והם מתקמצנים על קטשופ ומיונז ומביאים קצת. שוכחים לשים נייר במגש ואחר כך עוד פעם צריך ללכת ולבקש, כל דבר צריך לבקש. וזה מעצבן. אני הרגשתי אותה.

אור: אתה תתקבל לאנשהו עם המונולוג הזה צריך לערוך אותו החוצה.

עומרי: שנינו שחקנים, שנינו למדנו בבית ספר למשחק. כדי להתקבל בבית ספר למשחק מבקשים ממך בשלב הראשון לבוא עם מונולוג דרמטי ומונולוג קומי. ואז כולם הולכים לאותם שני מאגרי מונולוגים שקיימים באינטרנט ומביאים את אותו שיט של חנוך לוין. אני מציע שנפתח אתר מתחרה, יש לנו פה תוכן בלתי נלאה. מצד אחד ישנו את האנשים בשיא החיים שלהם מדברים על החוויה הכי אדירה שהם עברו מצד שני זה שנשמע כמו מלחמה ושלום.

אור: גברת יש אנשים בלי חשמל בעזה כאילו כמה אפשר להתלונן על הסמוקי בורגר.

עומרי: כוכב אחד אם לא ניחשת.

אור: אבל אם כבר אנחנו מדברים על כוכבים שאינם בהלימה. אני גם יכול לבקש מוזיקה? אני יכול לבקש את זה? משהו סקסי כזה או פלרטטני. (מוזיקה) - זה סקסי?

עומרי: אתה לא צופה בפורנו מהאייטיז?

אור: אני מרגיש שעכשיו אני צריך בשביל המוזיקה. אז תן משהו ג'אזי רגע. הכל זה ביקורת עם 4 מילים כן אבל. אנדי סקיי כותב - קצת מלוכלך הייתי אומר.

עומרי: זה המוזיקה עושה את ההבדל

אור: 5 כוכבים הוא שם. זה הוא אומר שהוא אהב את זה, אבל מה זאת אומרת הייתי אומר?

עומרי: זהו הייתי אומר מוסיף לזה… אתה אתה מכיר את האימוג'י של גבה למעלה? אני רק אומר… קצת מלוכלך הייתי אומר. וגם אנחנו לא עובדים של מקדונלדס אתה לא צריך לעשות לנו את הצליל הזה פשוט תגיד מה זה עובדה.

אור: שים לב לזה. שלום לכולם אני ניסיתי לצלצל לשירות המשלוחים במשך מספר פעמים ופשוט לא ענו לי כל הזמן. אני ניסיתי להזמין גם באתר וגם שם אם כתבו לי שהם לא יכולים לקבל את ההזמנה למרות שהבית שלי יחסית קרוב אליהם הייתי רוצה שיטפלו בזה בכמה ימי עסקים תודה.

עומרי: הוא נותן להם… רגע תתחיל מההתחלה, איך זה מתחיל

אור: שלום לכולם…

עומרי: שלום לכולם! לא רק לנו יש פודקאסט.

אור: למי אתה פונה ידידי

עומרי: לכולם

אור: לכולם אוקיי. אני ניסיתי לצלצל לשירות המשלוחים במשך מספר פעמים. בסדר אפשר זה עוד לגיטימי. הם פשוט לא ענו לי כל הזמן…

עומרי: אז הוא פנה למקום ההגיוני הבא…

אור: אני ניסיתי להזמין גם באתר וגם שם כתבו לי שהם לא יכולים לקבל את ההזמנה למרות שהבית שלי יחסית קרוב אליהם.

עומרי: אוקיי, לך ברגל, קח כבר את האוכל

אור: למה להיכנס קודם, למה להיכנס קודם לאתר. הייתי רוצה שיטפלו בזה בכמה ימי עסקים.

עומרי: זה בן אדם ריאליסט. He's got his feet on the ground. הוא לא אומר כמו רוב האנשים - שיטפלו בזה עכשיו! אני מאוד כועס! תטפלו בזה בכמה ימים, לא ביום שישי, בכמה ימי עסקים.

אור: הבנאדם הזה בעודו כותב את התגובה הוא גם סוחב קיטבג על הגב הוא פשוט נתן להם את האופציה להגיב לו בכמה ימי עסקים.

עומרי: אוקיי אני רוצה אפקטים מאוד ספציפיים לביקורת הבאה. אני מדמיין שזה מישהו שכתב מהחזית, מכתב על טייפ רייטר במלחמת העולם הראשונה. זה מה שאני מבקש לדמיין. אז בוא נעשה מוזיקה של מלחמה וטייפ רייטר. מיותר לציין כמעט שאני קורא את זה כמו שאני קורא את זה כי יש נקודה בין כל שתי מילים ואין רווחים בכלל. אייל אייל כותב - טעות בהזמנה. גילינו בבית. ביקשתי לילדים רק המבורגר בלי רטבים ובלי ירקות. קיבלנו עם רוטב חריף. ועם ירקות. הילדים לא אכלו. גם כשהוצאנו את הירקות בגלל החריפות. צירפתי תמונה של ההזמנה. הילדים בכו. והוא לא צירף תמונה של ההזמנה.

אור: זה גם יאנוש קורצ'ק.

עומרי: הילדים בכו מה אתה רוצה שיקרה. וגם הם לא מחכים לאירועי דם הם מחכים למקדונלדס תירגע לך תמצא משהו אחר, יש עוד חלופות זה לא מח עצם.

אור: זה עדות לחינוך לא טוב שלך אדוני. הילדים שלך בוכים כי הם קיבלו ירקות בהמבורגר ולא הבנתי מה הוא רוצה.

עומרי: טוב הם קיבלו רוטב חריף בהמבורגר. אני רואה שאתה כועס אז יש לי בשבילך ספיישל טריט - איך קראנו לבחור נטול החברים מהפרק הקודם?

אור: יוראי

עומרי: יוראי! אז התכונן לשובו של יוראי. שאם לא שמעתם את הפרק הקודם זה ז'אנר של אנשים מאוד מפרגנים שאנחנו מדמיינים שאין להם המון חברים, והם כותבים דברים נורא מפרגנים בצורה שקשה לנו להבין למה. אוקיי אז יוראי כותב על מקדונלדס. דעתי על מקדונלדס תחנה מרכזית נתניה זה שזה מקום מעולה לאכילה רגועה ונעימה מכיוון שיש שם עובדים נחמדים והמקום נקי ומסודר ומקומות הישיבה מאוד נוחים והעברתי שם די הרבה ישיבות עם אנשים וגם לבד, וזה פשוט מקום מעולה לאכילה עם חברים וגם לבד כי זה מקום נוח ונחמד לשיח ואני באמת ממליץ בחום.

אור: על ראש הלבד בוער הלבד, חביבי אתה ישבת שם לבד או לבד או נגיד לבד אבל זה כיף גם עם חברים ושאחרים גם נהנים שם אני נהנה שם הלבד אבל באופן כללי אם יוצא לכם להיות לבד מתישהו.

עומרי: לא הבנתי את האכילה עם חבר כי זה מקום נוח ונחמד לשיח זה לשוח? או לשיח? ולסיום - ואני באמת ממליץ בחום.

אור: חמוד. כמה כוכבים?

עומרי: 4 בשביל הביקורת הכי חמה ששמעת בחיים שלך, ריי קרוק לא היה כותב ביקורת כל כך חמה והוא כתב נתן 4 כוכבים.

אור: אל היטמן כותבת (יש פה תמונה של אישה), הזמנתי ארוחת ילדים לקחת עם צעצוע, הגעתי לבית ולהפתעתי לא שמו צעצוע. ניסיתי להשיג את מקדונלדס טלפונית בכל סניף שרק יש בחיפה ואין מענה באף אחד.

עומרי: אתה יודע כמה סניפים יש בחיפה?

אור: היא התקשרה החולת נפש הזאת לכל סניף בחיפה בשביל צעצוע של ילדים. שחררי מהצעצוע. כמה זמן היא בזבזה להתקשר לסניפים?

עומרי: אותו זמן שהיא בזבזה לכתוב אחר כך תגובה לדבר הזה ולהראות לכל העולם ולשדר לו שאני לא נורמלית.

אור: אוקיי יש לך אחד אחרון?

עומרי: כן ואני חושב שזה אולי, אני יודע שזה רק הפרק השני, אבל אני חושב שכבר הגענו לשיא בפינתנו "לא היית שם". יש שם יש תמונות גם אז הנה ביקורת של חיים אין שם משפחה בוא לא נגיד שם משפחה. הנה ביקורת של חיים ארבעה כוכבים לפני שנה מקדונלדס דלק אולגה. מקום היסטורי החל מהתקופה הפרסית ההלניסטית הרומית הביזנטית הממלוכית והצלבנית מעניין ומרתק לבקר במקום.

אור: כמה כוכבים הוא נתן?

עומרי: יש תמונות של שקיעה על אתר היסטורי. יש פה תמונה של בליסטרה, תמונה של כלי נשק או משהו שהתמוטט. אין פה שום דבר באזור שהוא היה יכול ללחוץ עליו בטעות זה מקדונלדס בקיבינימט איך הוא הגיע, אולי הוא אכל שם בדרך הביתה.

אור: טוב אנחנו נסיים בביקורת אהובה עליי שבאמת אין אפשר בכלל להכיל את הדבר הזה. לדעתי היה לנו משהו דומה בפרק הקודם. אנחנו נגיד את הסניף כי אין שום סיבה לא להגיד את הסניף. סניף מקדונלדס קריית שמונה - חמישה כוכבים, שלוש מילים. לא ביקרתי במקדונלדס. מה עובר לכם בראש.

עומרי: אתה מבין זה לא שנלחץ לי בטלפון. זה לא שאתה נכנס למקדונלדס שואלים מה דעתך ואתה אומר אופס נלחץ לי. אתה נכנסת, אתה מצאתי את הסניף הספציפי הזה, לחצת על ביקורות, לחצת על כתוב ביקורת, והמילים שכתבת הם - לא ביקרתי במקדונלדס.

אור: טוב אז נראה לי שזאת אחלה נקודה לסיים בה.

עומרי: נראה לי שאין ברירה אנחנו לא נצליח להתעלות על זה בחיים.

אור: אז אנחנו רוצים להגיד תודה לצוות רשת עושים היסטוריה לזלתה ז'אבן עורכת התוכנית, ליובל דרור העורך הראשי, לדני תימור המנהל העסקי, שלי נוי מנהלת ההפקה, לצוות המכירות שלנו נתנאל אסבג ועמית חזאזי, ולשרית לזניק קרוגמן מנהלת הדיגיטל. בצוות התוכנית גם אביב שם טוב, שלי גואטה, והילה שמש. אני אור בוטבול.

עומרי: אני עומרי הכהן.

אור: ואנחנו מקווים שתצטרפו אלינו גם בפרק הבא.

עומרי: מותר לי להכניס אג'נדה לסיום?

אור: נראה לי חובה

עומרי: אל תאכלו מקדונלדס, אל תאכלו בשר.

אור: אני יכול להוסיף גם את האג'נדה שלי - תעשו מה שעושה לכם טוב החיים קצרים יאללה ביי.