בעולם העתיק, אפילו בתרבויות שנסמכו על מקווי המים הגדולים לצרכי מסחר ודייג, הים נתפס כמקום מסוכן, מפחיד ולא צפוי. הים, כמו שאר כוחות הטבע-רעידת אדמה, הרי געש ואפילו מחזור הגשם בטבע- היה כוח מסתורי ולא מובן לאנשי העולם העתיק. בניגוד לנוף הפתוח, האדם לא רואה למעמקי הים, האור אינו חודר יותר ממספר מטרים בודדים, הוא חשוך, יש שם יצורים מפחידים שמגיעים ממעמקיו האין סופיים...ברר... באמת מעט מפחיד, לא? המקום שאליו אנו הולכים היום לנפוש או להשתובב עם כל המשפחה בימי הקיץ החמים היה מקור בלתי נדלה לאמונות אגדות, סיפורים ויצורים מופלאים - ובניהם "ים" עצמו המופיע גם במקרא שלנו, למרות היות התנ"ך טקסט מאוד יבשתי במהותו. על ים בתנ"ך ובעולם הקדום - בפרק קיצי זה בו מתארחת ד"ר יעל אברהמי ממכללת אורנים.

האזנה נעימה,
יותם.