הנבל הגדול של התנ"ך, בוודאי בקרב מלכי יהודה וישראל, הוא ירבעם בן נבט: המקרא מאשים אותו בפילוג ממלכת הזוהר של דוד ושלמה, בהחטאת העם וגרירתו לעבודת אלילים ועבודה זרה, בחורבן ממלכת ישראל ובעוד חטאים רבים. דומה שאין אף דמות מקראית אחרת שהושחרה והואשמה בהאשמות קשות כל כך. אבל האמנם זה נכון?
על פי התנ"ך, מי באמת היה ירבעם בן נבט? החוטא הגדול מכולם או אולי דמות חיובית מעיקרה שהושחרה במתכוון? הייתכן כי מבין השורות ניתן לגלות סיפור שמספר סיפור שונה לחלוטין? כדי לדבר על ה"חוטא האולטימטיבי", אירחתי את חוקר המקרא, שחר ענבר, בפרק בו נעמיק בסיפורו של מייסד ממלכת ישראל.
האזנה נעימה,
יותם