[עושים היסטוריה] 358: חצאים, חלק 2
![[עושים היסטוריה] 358: חצאים, חלק 2](https://static.wixstatic.com/media/463e01_403ef238c53244039bb8624a429cd19e~mv2.jpg/v1/fill/w_600,h_338,al_c,lg_1,q_80,enc_avif,quality_auto/Image-empty-state.jpg)
הפרק הקודם סיפרתי לכם על עידו - אחיהם למחצה של ירדן, מוטי ושי - שהסתבר למרבה ההפתעה שאביו הוא הוא תורם הזרע של כל ארבעת האחאים. מדוע החליט עידו לנתק את הקשר עם האחים-למחצה שלו? ייתכן והוא מנסה להגן על סוד לא כל כך סימפטי...
האזנה נעימה
רן.
21.8.21: עדכון - המאזין דותן ה. האיר את עיני לגבי טעות שנפלה בהסבר שנתתי אודות האקראיות של הורשת הדנ"א מסבא לנכד. עדכנתי את הפרק והטקסט בהתאם. תודה, דותן! :-)
רן
31.8.21: עוד מספר תיקונים והארות, באדיבותו של עו"ד בנימין שור -
"ראשית, אין שחר לטענה של "ירדן," כביכול כל גבר יירשם בבית-החולים כאביו של ילוד (אם רק יבקש יפה). סעיף 22 לחוק מרשם האוכלוסין התשכ"ה-1965 קובע "לא יירשם אדם כאביו של ילד שנולד לאשה שהיתה נשואה לאדם זולתו בתוך 300 יום שלפני יום הלידה, אלא על-פי פסק-דין של בית-משפט או בית-דין מוסמך." בתי החולים מקוונים למנהל האוכלוסין, והמחשב פשוט לא יאפשר רישום בניגוד לחוק. [...] לא קיים בית-דין מוסמך לפי סעיף 22 מפני שאין כיום בית דין מוסמך לענייני אבהות.
שנית, "אחאים" זה לא אחים למחצה [...] בשפה העברית אין דבר כזה "אחים למחצה." יש "אחים" (בין מאב, בין מאם, בין משניהם) ויש "אחים חורגים" (שאין ביניהם קרבת דם אבל הוריהם נשואים זה לזו). [...]
שלישית, ייתכן שיש הסבר פשוט נוסף לחששו של הרופא-התורם.
למרבה ההפתעה, אין בישראל שום חוק ששולל חובות הוריות מתורם זרע. בכלל, החובות ההוריות בישראל אינן מוסדרות בחוק של הכנסת, אלא בדין הדתי (ולא הרי דינו של יהודי כהרי דינו של מוסלמי, להבדיל). מבחינת הדין היהודי (שהוא כנראה הרלבנטי) אין שום הבדל בין החובות ההוריות של אב מיחסי מין לחובות ההוריות של אב מתרומת זרע. אותו דבר. וכאמור, לגבי יהודים הדין היהודי הוא הוא דין המדינה. נמצא: כאשר מבטיחים לתורם זרע "אין לך מה לדאוג, אתה לא צפוי לשום חבות, שגר ושכח וקח את הכסף וברח" – עובדים עליו בעיניים.
מה שבאמת מגן על תורם הזרע אינו החוק – אין חוק כזה – אלא האנונימיות שלו. אין את מי לתבוע, ולא יודעים את מי לתבוע. ומשהוסרה קליפת האנונימיות, מצבו המשפטי של התורם בדיוק כמצבו של מי שגילה שיש לו ילד מסטוץ ישן. [...] אם הרופא מודע לזה (וסביר שכן) – לא פלא שנודדת שנתו. ואם יש לו יותר שכל מלתיש – עליו לרוץ לכתוב צוואה, כדי שלא יגלה יורשים מפתיעים. אני מנחש שעדו כבר הסביר לו את זה..."
תודה, בנימין! :-)
רן