[עושים היסטוריה] 66: האם אנחנו אחראים להתחממות הגלובלית?

לדר הנריק סוונסמרק, מומחה אקלים דני, ישנה תיאוריה מסוכנת מאוד. הוא טוען שלא פעילות האדם אחראית להתחממות הגלובלית, כי אם עוצמת הקרינה הקוסמית. אם הוא והחוקרים התומכים בו צודקים, ייתכן וכל מאמצינו להגביל את פליטת גזי החממה הם חסרי תועלת. הצטרפנו אלי אל השורה הראשונה בקרב איגרוף מדעי עקוב מדם

[עושים היסטוריה] 66: האם אנחנו אחראים להתחממות הגלובלית?
00:00 / 01:04
  • Facebook
  • Twitter
  • Instagram

חסויות הפרק

-מה הפך את הכינורות של סטרדיוואריוס לטובים כל כך? -מה הקשר בין כתמי השמש ואשפת חצים קדומה בהרי האלפים? -מהי התגלית הישראלית שסייעה לביסוס התאוריה של הנריק? -וראיון עם דייסון פרימן, המדען המיתולוגי שבסך הכל עשה קצת סדר במתמטיקה תודה לויקטור בן עזרא על הסיוע בהכנת התוכנית. בפינת המרצה האורח אנחנו מארחים את לוטם אליהו, מורה לביולוגיה וכותבת הבלוג 'מדע וחיות אחרות'. לוטם תנסה לענות על שאלה מטרידה: האם הגנים שלנו יכולים לגרום לנולרצוח? ניר דהן יצביע על צירוף מקרים קוסמי (או שלא), ואתם מתבקשים לרשום את התאריך: הפרק הבא בשידור חי יהיה ב-22.2.10 בשעה 2200. אל תגידו שלא הצלחתם לזכורהכינו את השאלות. האזנה נעימה, רן. האם אנחנו אחראים להתחממות הגלובלית? כתב: רן לוי הפרק שזכה למספר ההאזנות הגבוה ביותר בתולדות 'עושים היסטוריה!' הוא פרק מס' 53. יכול להיות שהסיבה היא בכותרת שבחרתי לפרק: 'כיצד לשרוד פיצוץ גרעיני.' זו כותרת מסקרנת, במכוון כמובן, והיא מרמזת על האפשרות (הקלושה, אני מודה) שאני אגלה למאזינים שאם, למשל, קושרים את הקפוצ'ון טוב טוב לצוואר, אפשר להנצל משואה גרעינית. אבל הכותרת המתחכמת אינה יכולה להסביר מדוע פרק 53 יצר גם את הכי הרבה דיונים בפורום, תגובות באתר, מיילים נזעמים וכולי. הסיבה לכך היא תוכנו של הפרק: דר יהושע סוקול, כזכור, קרא תיגר על הדיעה הרווחת שפיצוץ גרעיני בלב עיר גדולה הוא אסון קטסטרופלי. עצם העובדה שהדר העיז להשמיע דיעה כל כך מנוגדת למה שכולנו גדלנו להאמין בו, היא זו שגרמה לסערה הגדולה. הנה עוד משהו שכולנו גדלנו להאמין בו. כדור הארץ מתחמם. האקלים שלנו הולך ומשתגע והסיבה היא אנחנו, בני האדם. כלי הרכב והמכונות שלנו פולטים לאטמוספירה כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני והגז השקוף הזה לוכד את חומה של השמש במה שמכונה 'אפקט החממה'. אם לא נפסיק לזהם את הסביבה, אנחנו עומדים בפני סכנה מוחשית לעתיד העולם. אני מניח שאין אחד שלא יודע את זה. הבת שלי למדה את זה בגן, והיא רק בת 4. הנריק סוונסמרק מעבר חד לשוויץ. קנטון ברן, על מורדות האלפים השוויצרים. אורסולה לבנברגר ובעלה, זוג טיילים מקומיים, נתקלים בעצם בלתי שגרתי שבולט מהאדמה בעודם מטרקים על אחד משבילי ההרים. הם חופרים אותו החוצה ומגלים שהעצם הזה הוא אשפת חיצים עשויית עור. אורסולה ובעלה הביאו את הממצא אל המכון המקומי לארכיאולוגיה. וטוב שכך: אשפת החיצים, שריד בן 4,700 שנים, סייעה למדענים לפתור חידה עתיקת יומין. הטיילים גילו את אשפת החיצים מכיוון שהקרחון המקומי, קרחון שנידיוך, נמס ונעלם. עם נסיגתו של הקרחון נחשפו שבילים בהרים שהיו חבויים מתחת לקרח מזה עידן ועידנים. מדוע נמס הקרחון? התשובה הברורה, האינסטיקטיבית, היא: בגלל התחממות כדור הארץ. אבל עצם העובדה שאשפת חיצים נתגלתה מתחת לקרחון מספרת לנו שלפני 4,700 שנים היו אותם שבילים חשופים ובני אדם צדו בהם. זאת ועוד, הארכיאולוגים ידעו שישנו באותו האיזור מבנה עתיק ששימש כאכסנייה בימי האימפריה הרומית, אבל המיקום של האכסנייה היה רחוק למדי מכל דרך מרכזית. מדוע הקימו הרומאים אכסנייה באמצע שום מקום? התשובה היא שבאותה התקופה שוב נמס הקרחון, נחשפו מורדות האלפים והאכסנייה עמדה באזור שהיה- אז- מעבר חשוב בין ההרים. שני הגילויים האלה מטילים ספק עז בהנחה הראשונית שלנו. לפני 4,700 שנים וגם בתקופה הרומית, לא היו תעשיות כבדות ומכוניות מזהמות: מדוע, אם כן נמסו קרחוני האלפים? עוד מעבר חד. אנטוניו סטרדיווארי היה בונה כינורות איטלקי בסוף המאה ה-17. כלי המיתר שבנה נחשבים כלי הנגינה הטובים בהיסטוריה. כינור סטרדיוואריוס שכזה נמכר ב-2006 במכירה פומבית תמורת 3.5 מיליון דולר. מה הופך את כלי הנגינה של סטרדיווראי לכל כך משובחים? אל תשאלו אותי, אני מהנדס חשמל ואין שם אפילו שבב איכותי אחד, ככל הידוע לי. המומחים טוענים שהסיבה נעוצה בעץ שבחר האמן עבור הכלים שלו- עץ דחוס וקשיח באופן יוצא דופן, ולכן הצלילים שהוא מפיק גם הם יוצאי דופן. מדוע היו העצים בתקופתו של סטרדיווארי כל כך דחוסים? מכיוון שהיה קר. זו הייתה אחת התקופות הקרות ביותר בהיסטוריה הכתובה, והקור נתן את אותותיו בטבעות הצפופות והדחוסות של העצים שלא גדלו כמו שצריך. אבל מדוע היה כל כך קר במאה ה-17? שוב, סביר להניח שבני האדם לא השפיעו על האקלים באופן משמעותי. צריך לחפש את הסיבה במקום אחר. ישנו מדען אחד, בדנמרק, שטוען שהוא מצא סיבה אחרת, ושיש לו ראיות מוצקות מאוד לכך שההשפעה שיש לבני האדם על האקלים היא זניחה מאוד. המדען הזה סופג המון אש וביקורת קשה משאר הקהילה המדעית, על סף האלימות המילולית ממש. אף אחד לא מאשים אותו בשרלטנות: הנריק סוונסמרק הוא אחד מהמדענים הבולטים ביותר בדנמרק, זוכה פרסים יוקרתיים בחקר האקלים ומדען שפירסם מאמרים חשובים בכל הירחונים המדעיים הנחשבים. אבל עצם העובדה שהוא מעז להטיל ספק במה שכולנו יודעים שהוא חייב להיות נכון, זו כבר בעיה. זו, כמובן, לא הפעם הראשונה שויכוח כזה מתפתח בין מדענים. כמעט בכל המקרים, הקונצזוס הוא הנכון: אם כל המדענים טוענים שאי אפשר להפר את חוק שימור האנרגיה ומדען בודד טוען שאפשר- הוא כנראה טועה. אבל מדי פעם, גם הקונצזוס טועה. וויליאם תומסון וויליאם תומסון מוכר לנו היום בתוארו 'לורד קלווין'. תומסון היה המדען החשוב ביותר במחצית השניה של המאה ה-19, גאון שאחראי לפיתוחים חשובים בתורת התרמודינמיקה והחשמל. באותה התקופה ניסו מדענים רבים לחשב את גילו של כדור הארץ. הארכיבישוף אושר כבר פתר את החידה המטרידה הזו במאה ה-16 כשחישב, על פי סיפורי ה… שמו של דייסון בגוגל, רוב התוצאות יהיו קשורות בדרך זו אחרת לסוגיית ההתחממות הגלובלית ולא בפיסיקה או במדע בדיוני. ומדוע? מכיוון שדייסון הפך לקול הבולט והברור ביותר כנגד התיאוריה המקובלת. הטענה שלו, בתמציתיות, היא שאנחנו משלים את עצמנו אם אנחנו חושבים שהמדענים באמת מבינים את מזג האוויר. האקלים שלנו, אומר דייסון, הוא מערכת מסובכת ומורכבת מאין כמותה שעשרות אם לא מאות גורמים משפיעים עליה. המודלים שבהם משתמשים החוקרים כדי לחזות מה יקרה בעתיד הרחוק הם פשטניים מדי. הם אינם כוללים את הגורמים שאנחנו לא מבינים כלל (כמו השפעת השמש על האטמוספירה, למשל) ואת הגורמים שאנחנו כן מבינים, הם אינם ממדלים כמו שצריך: הרי אי אפשר לחשב את מיקומו של כל ענן בשמיים, כוח החישוב הנדרש לשם כך הוא לא מעשי. יותר מזה, דייסון אפילו כופר בשאלה העקרונית ביותר: מי אמר, הוא שואל, שהתחממות גלובלית היא רעה לאנושות? אם כדור הארץ מתחמם, יהיו כאלה שירוויחו מכך- למשל, החקלאים בקווי הרוחב הצפוניים והדרומיים, שהקרקעות שלהם יפשירו וניתן יהיה לגדל גידולים שפעם היו בלתי אפשריים באקלים הקר. הדיעות שדייסון משמיע קשות לעיכול. למשל, דייסון תומך בהמשך השימוש בפחם ובנפט, במיוחד במדינות מתפתחות כמו הודו, סין ובמדינות אפריקניות. לדבריו, 'אנרגיה ירוקה' ומתחדשת היא מותרות שרק העולם המערבי העשיר יכול להרשות לעצמו. עבור מדינות עניות, האנרגיה הזולה שמספק הפחם היא הדרך היחידה לחלץ את מאות מיליוני התושבים ממעגל העוני- אנרגיה עבור אספקת מים נקיים, חשמל לכל התושבים וצרכים בוערים נוספים. ומה לגבי הפחמן הדו-חמצני? דייסון אופטימי. הביוטכנולוגיה, לדעתו, תאפשר לנו בקרוב לפתח זני עצים בעלי יכולת משופרת מאוד לקליטת פחמן דו-חמצני, והבעיה הזו פשוט תעלם כלא הייתה. ניר שביב הנריק סוונסמרק אינו לבד, אם כן. את התמיכה הגדולה ביותר בתאוריה שלו מצא המדען הדני דווקא כאן, בישראל, בדמותו של פרופסור ניר שביב –אסטרופיסיקאי מהאוניברסיטה העברית שבירושלים. אם היינו יכולים להעיף מבט מהחלל בכדור הארץ לפני 2.3 מיליארדי שנים, יכול להיות שלא היינו מזהים אותו כלל. עולמנו היה באותה התקופה כדור שלג אחד גדול: הקרחונים התפשטו והגיעו עד לקו המשווה הטרופי, האוקיינוסים קפאו בשכבה עבה של קרח או מים מעורבים בקרח, כמו מכונת ברד ענקית בטעם מלוח. הטמפרטורה הממוצעת על כוכב הלכת צנחה אל מתחת לאפס. למעשה, כדור הארץ היה דומה יותר לאירופה, ירחו הקפוא והחלק של צדק, מאשר לעולם החמים של ימינו. אותה התופעה בדיוק התרחשה גם לפני 700 מיליוני שנים, וגם לפני חמישים מיליוני שנים בלבד: למעשה, אנחנו כרגע במעין הפוגה זמנית בתוך גל ארוך מאוד של התקררות גלובלית. פרופסור שביב בחן את הקשר שבין 'פלנטת כדור השלג', כפי שמכונה כדור הארץ הקפוא, לבין מיקומנו בתוך גלאקסית שביל החלב. השמש, וכל מערכת השמש יחד איתה, מקיפים את הגלאקסיה אחת לכשלושים מיליוני שנים בערך. במהלך ההקפה הזו השמש נכנסת ויוצאת מאיזורים של כוכבים צפופים במיוחד- אלו הזרועות הספיראליות של הגלאקסיה. שביב גילה שיש קשר הדוק בין אפיזודות הקור הללו וכניסתה של מערכת השמש לתוך איזורים צפופים. כשאנחנו בתוך הזרוע הספיראלית, נעשה פה קר בצורה בולטת. לא תמיד ההתקררות מגיעה עד לרמת התקרחנות של הכוכב כולו, אבל הטמפרטורות הממוצעות בהחלט צונחות. התיאוריה של הנריק סוונסמרק השתלבה בתגליתו של שביב כמו שתי חתיכות תואמות בפאזל. בתוך האיזורים הצפופים של הגלקאסיה נמצאים הכוכבים הצעירים והמאסיביים שלה וכמו קורט קוביין וג'ניס ג'ופלין- הכוכבים הצעירים והבוהקים ביותר, הם אלו שמתים ראשונים. כשכוכבים מתים, הם מתפוצצים ומפזרים קרניים קוסמיות לכל עבר. כשמערכת השמש חולפת דרך המבול הזה של קרניים קוסמיות, כדור הארץ מתכסה במעטה עבה יותר של עננים מחזירי-אור, והטמפרטורה צונחת. על פי תאוריה זו, לפני 2.3 מיליארד שנים עבר כדור הארץ באזור שבו ארעו במקרה כמה וכמה סופרנובות קרובות, ולכן ספגנו כמות גדולה מהרגילה של קרניים קוסמיות מקררות. הכוכבים המקררים הבה נסכם בכמה מילים את תאוריית 'הכוכבים המקררים' של הנריק סוונסמרק וניר שביב. כמות הקרינה הקוסמית משפיעה על האקלים בכדור הארץ. בתקופות שבהם עולמנו מופצץ בקרניים קוסמיות רבות, נוצרים עננים שמקררים מאוד את הקרקע. כמות הקרניים הקוסמיות משתנה באופן מחזורי: המיקום שלנו בתוך הגלאקסיה יוצר מחזורים דרמטיים מאוד על פני מיליוני שנים, ואילו השינויים הקטנים בשדה המגנטי של השמש יוצרים מחזורים קצרים ועדינים יותר. הנריק, ושותפו לכתיבה הסופר נייג'ל קולדר, מרחיבים על התאוריה בספרם החדש 'הכוכבים המקררים: תאוריה חדשה על השתנות האקלים'. המדע הזה, שהנריק מכנה אותו 'קוסמוקלימטוגרפיה', הוא עדיין צעיר מאוד ואפוף בעננה של אי-ודאויות. לא כולם מסכימים עם הניתוחים הסטטיסטיים שלו והניסויים שערך עדיין לא זכו לבדיקה ואישור מקיף של מדענים נוספים. גם ההשפעה של הגלקאסיה על כדור הארץ אינה עובדה גמורה: יש אי ודאות גדולה לגבי תיארוך של תקופות קרח על כדור הארץ מחד וזמני התפוצצויות של סופרנובות מאידך. אנחנו אפילו לא יודעים בוודאות כמה גדולה גלקסיית שביל החלב, מהו המסלול שעושה השמש סביבה ואיפה בדיוק נמצאים הכוכבים הצפופים. זו תקופה מרתקת בהיסטוריה של המדע. אנחנו רגילים להתבונן על מחלוקות מדעיות דרמטיות רק בדיעבד: קופרניקוס וגלילאו נגד הכנסיה הנוצרית, דארווין והאקסלי נגד מתנגדי-האבולוציה, איינשטיין נגד תורת הקוונטים. הנה ניצבת בפנינו הזדמנות לחזות בהתגוששות ענקים כזו במו עינינו. אנחנו יושבים בכסאות של השורה הראשונה ודם מהזירה ממש ניתז עלינו מדי פעם. כל אחד יכול לבחון את הראיות ולהאמין, כפי שאמר מורפיוס, במה שהוא רוצה להאמין. אני רק יודע דבר אחד. בין אם זה ימנע את ההתחממות הגלובלית ובין אם לאו, אני אשתדל להמנע מזיהום מיותר של הסביבה. ואם הבת שלי תחזור מהגן ותשאל אותי, אני אגיד לה שכן- כדאי לשמור על כדור הארץ.