[עושים היסטוריה] 138: מימון המונים, מיקרו-מימון ופילנטרופיה

קל להשיג מימון להקמת עסק רווחי אבל מה לגבי מיזמים מעט יותר איזוטריים -למשל, פסל על אי נידח או בלון בצורת ראשו של ליונל ריצ'י? בשנים האחרונות פורחות אלטרנטיבות לאשראי הבנקאי: מימון המונים ומיקרו-מימון, והן יעמדו במרכז פרק זה.

[עושים היסטוריה] 138: מימון המונים, מיקרו-מימון ופילנטרופיה
00:00 / 01:04
  • Facebook
  • Twitter
  • Instagram

חסויות הפרק

0820: הברון רוטשילד נחלץ לעזרתה של ראשון לציון אך האיכרים דווקא מתמרדים 2250: מוחמד יונוס מנסה לעזור לכמה נשים עניות בבנגלדש, ומשיק את מהפכת המיקרו-מימון. 3700: בעזרת מימון המונים, הכל אפשרי: מתא טלפון בחלל ועד בלון ענק בצורת ליונל ריצ'י. תודה לדינה בר-מנחם על העריכה הלשונית, לנועם קופרשטיין על האיור (בקרו בגלריית האיורים שלו!) ולשי קאופמן על הסיוע בתחקיר. תודה גם לנתן פוזניאק.  מי ששמע את הפרק הקודם, ודאי ניחש שבחירת נושא הפרק הזה לא הייתה מקרית. בעוד שבועות ספורים אני מתכוון לצאת בקמפיין מימון המונים עבור עושים היסטוריה: גיוס כספים שמטרתו לאפשר לי לבנות צוות מקצועי שיסייע לי בהפקת התוכנית. שני מתנדבים כבר התגייסו לטובת הקמפיין, והם עובדים מאחורי הקלעים ברגעים אלה ממש: גד קולטון הוא גרפיקאי מוכשר שאחראי על הבאנרים והגרפיקות, ואסף בן עמי הוא איש הוידיאו המנוסה שיביים ויפיק את הסרטון שילווה את הקמפיין. תודה על העזרה!   כאמור, נשיק את הקמפיין באופן רשמי בעוד מספר שבועות: פרטים מלאים לגבי האופן בו ניתן לתרום יופיעו באתר, בכל הרשתות החברתיות, במיילים וערוצי תקשורת אחרים. הנה קישור אל חידת מירוץ ויקיפדיה שהופיעה בפרק: ממימון המונים אל משפחת המלוכהפתרונות, בפורום.  על מימון המונים, מיקרו-מימון ופילנטרופיה כתב: רן לוי במאה ה-19 היו ארצות־הברית וצרפת ידידות אמיצות. שתי הדמוקרטיות חרטו על דגלן את עקרון החירות, והצרפתים אף סייעו לאמריקנים במלחמת העצמאות שלהם כנגד בריטניה. בשנת 1865 הגה פוליטיקאי צרפתי בשם רנה לבולאייה (Laboulaye) רעיון בלתי שגרתי: להקים בארצות הברית פסל גדול שיסמל את הידידות. הוא הצליח לסחוף אחריו מספר תומכים רב, ופָּסל שיתכנן ויבנה את המונומנט הענק. פסל עשוי נחושת בגובה של כמעט חמישים מטרים אינו עניין זול, כמובן, ומישהו צריך היה לממן את הפרויקט. לבולאייה רצה שהמימון יבוא מהאזרחים עצמם, ולא מהממשלות – כחלק מאידיאל הידידות בין העמים. הוא ועמיתיו האמריקנים הגיעו להסכמה עקרונית: העם הצרפתי יממן את בניית הפסל, ואזרחי ארצות הברית ישלמו על כן האבן הגדול שעליו יעמוד הפסל לכשיושלם. הצרפתים עמדו בדיבורם. לבולאייה ותומכיו ניהלו קמפיין מוצלח וגייסו תרומות מאזרחים וממועצות אזוריות רבות ברחבי צרפת כולה. הצרפתים ערכו הגרלות, מכרו דגמים מוקטנים של הפסל המתוכנן, וב- 1880 הצליחו לאסוף כשני מיליון פרנק. לבולאייה תכנן להקים את הפסל על אי קטן ושכוח-אל מול חופיה של העיר ניו־יורק. בצידו השני של האוקיינוס, עם זאת, העניינים לא התקדמו כמצופה. דווקא הניו־יורקרים, שהפסל היה אמור להיות מתנה עבורם, לא גילו אותה התלהבות כזו של חבריהם האירופים. העשירים לא מיהרו לשלוח ידם אל כיסיהם. בעלי טורים בעיתונים תהו בקול רם מדוע על האמריקנים לבזבז כסף על פסלים, בעוד שהכלכלה המקומית מדשדשת במקום. הצרפתים שלחו לארצות הברית חלק מהפסל ההולך ונבנה – יד המחזיקה לפיד בוער – כדי להרשים את האמריקנים, אך אפילו הדגמה זו לא הצליחה לגרום לאנשי ניו-יורק לשלוף את ארנקיהם. לבולאייה חשש שמא הפרויקט כולו נידון לכישלון, כשלפתע הופיעה הישועה. ג'וזף פוליצר, מוציא לאור אמריקני שרכש שנים ספורות קודם לכן את המגזין New York World, החליט להתגייס למאמץ. ייתכן וראה בכך דרך לעורר עניין במגזין שלו, או אולי באמת בערה בו רוח פטריוטית – כך או כך, הוא פרסם שורה ארוכה של מאמרי מערכת וטורים שדירבנו את האמריקנים לתרום להקמת הכן. עלינו לגייס את הכסף! [] בני העם הצרפתי גייסו 250,000 אלף דולר: בני המעמד העובד, הסוחרים, המוכרות בחנות, האמנים זו אינה מתנה מהמיליונרים של צרפת למיליונרים של אמריקה, כי אם מתנה מאזרחי צרפת לכל אזרחי ארצות הברית. פוליצר הבטיח כי שמו של כל מי שיתרום – ולו הסכום הזעום ביותר – יופיע מעל דפי העיתון, ועמד בדיבורו. מדי יום הופיעו בעיתון עדכונים בסגנון – 'קבוצת ילדי גן שלחו דולר אחד, במקום ללכת לקרקס' או 'דולר נוסף נשלח על ידי אישה מבוגרת וערירית.' הוא הצליח לסחוף אחריו את קוראי העיתון, ולגייס כמאה אלף דולר מעשרות אלפי אנשים. הכן הוקם, הפסל הועמס על אניה, ובשנת 1886 נחנך פסל החירות המפורסם שהפך מאז לסמלה של ארצות הברית, וליווה אינספור מהגרים נרגשים במסעם אל ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. סיפורו של פסל החירות מדגים לנו עד כמה לעתים קשה להשיג מימון למיזם או לפרויקט – אפילו אם בדיעבד מתברר שהיה זה רעיון מעולה. אפיקי המימון המקובלים – כסף ממשקיעים עשירים, הלוואות מהבנק או מימון ממשלתי – מתאימים בדרך כלל לסוגים מסוימים מאוד של מיזמים: הרחבת מפעל רווחי, למשל, או הקמת תשתיות אזרחיות חיוניות. רעיונות בלתי שגרתיים כמו הקמת פסל גדול באמצע נמל – אינם רווחיים מספיק מחד, ואינם חיוניים מספיק מאידך, כדי להצדיק השקעה קפיטליסטית או ממשלתית. האנשים שמאמינים ברעיונות אלה ודוחפים אותם זקוקים למקורות מימון אלטרנטיביים. כמו בתחומים רבים אחרים של העשייה האנושית, צורך בוער מוליד פתרונות יצירתיים: ישנן אינספור דרכים ושיטות לגייס כסף. בפרק זה נדון בשלושה אפיקי מימון אלטרנטיביים – פילנטרופיות, מיקרומימון ומימון המונים – שחווים בשנים האחרונות פריחה יוצאת דופן בזכות שילוב של גורמים חברתיים, כלכליים וטכנולוגיים. נבחן את היתרונות שהם מציעים, ואת הצדדים השליליים והמוכרים פחות. פילנטרופיה פילנטרופיה – תרומות מבעלי ממון פרטיים – היא מקור מימון ותיק ומקובל מאד: אין כמעט אוניברסיטה ישראלית, בית חולים או מוסדות דומים שאינם תלויים במידה זו או אחרת במימון מאנשים פרטיים ורחבי לב. על אף שתרומה היא ביסו…היזם, החסרון המשמעותי ביותר הוא הכורח לחשוף את רעיונותיו לקהל לפני שמימש אותם בפועל. החשיפה היא חלק בלתי נפרד מגיוס המימון – שהרי אין דרך אחרת למשוך את הקהל התומך – אבל אם חשפת ברבים רעיון מבריק של שעון יד שמתחבר לטלפון חכם, לצורך הדוגמה, עליך לשאת בסיכון שיזם אחר יגנוב את הרעיון, ייממש אותו וייצא לשוק לפניך. ישנו גם, כמובן, הסיכון שבכישלון הקמפיין. כשם שהצלחת קמפיין עשויה להעניק ליזם רוח גבית ועידוד, פומביות הכישלון יכולה להביך אותו מאוד. אחת הדוגמאות המשובחות למבוכה כזו היא קמפיין מימון המונים שיזם סופר אמריקני בשם גלן פליישמן (Fleishman), עבור ספר שתיכנן לכתוב. שמו של הספר? מימון המונים: המדריך למה שעובד ולמה. פליישמן הצליח לגייס רק 4000 דולר מתוך 35 אלף שקיווה להשיג, והפך מטרה לאינספור בדיחות והלצות מצד בלוגרים ועיתונאים ברשת שחגגו על האירוניה שבכשלון. טוב, לפחות עכשיו הוא יודע בוודאות מה *לא* עובד. עלייתו לגדולה של רעיון מימון ההמונים מציבה אתגר גם בפני הרגולטרים – אותם גופים ממשלתיים שמפקחים על הבנקים, בתי השקעות ומוסדות דומים שאמורים לטפל בכסף שלנו ביושר. מי מבטיח לנו, התורמים הנלהבים, שאתר האינטרנט שמנהל את קמפיין מימון ההמונים באמת גובה את העמלות שהוא אמור לגבות? מי מבטיח שהכסף ינוהל בשקיפות הראויה? באפריל 2013 חתם הנשיא אובמה על חוק בשם JOBS Act שמטרתו להסדיר את שוק המימון החלוצי הזה: הוא יגדיר את הדרישות מאתרי מימון כדוגמת Kickstarter, ואת מידת הפיקוח הממשלתי עליהם. לא כולם מרוצים מהחוק: רבים טוענים שהרגולציה הצפויה מסובכת ומורכבת מדי, ותכריח את אתרי המימון לשכור את שירותיהם של עורכי דין יקרים, דבר שייקר את עלויות המימון ויביא לכך שחלק גדול מדי מהתרומות יזרום לכיסיהם של עורכי דין במקום אל האמנים והיזמים. ראינו, אם כן, שיש חלופות לאשראי בנקאי ושוק ההון, אפיקי המימון הוותיקים והמקובלים. בעבר, פילנטרופיות הייתה חלופה מקובלת ונפוצה – אך חדשנות טכנולוגית ופיננסית מביאות עמן אלטרנטיבות חדשות ומסעירות: מיקרו-מימון ומימון המונים. כפריים שפעם היו יכולים רק לחלום על הלוואות וחסכונות, מוזיקאים שנאלצו לעבוד בשלוש עבודות כדי להגשים חלום ואפילו אנשים שמפטנזים על לילה מפנק בתוך ראשו של ליונל ריצ'י, יכולים היום לנצל את כוחה של האינטרנט כדי להשיג את הכסף לו הם זקוקים. אף אחת מאפשרויות המימון האלה אינה חפה מחסרונות, אבל 'יש כסף' עדיף מ'אין כסף', ובעסקים כמו בעסקים – השורה התחתונה היא זו הקובעת יצירות אשר הושמעו במסגרת הפרק: https://soundcloud.com/cypherchallenge/nas-ny-state-of-mind http://www.youtube.com/watch?v=u6TsYR9Mmbc https://soundcloud.com/cis-minor/she-said-dark-clouds-passing https://soundcloud.com/marcalexandre/seul-au-monde-sad-melancholy https://soundcloud.com/szyba/szyb-final-step https://soundcloud.com/prsnt/tense מקורות ומידע נוסף: http://en.wikipedia.org/wiki/Bangladesh_famine_of_1974 http://www.israelcrowdfunding.org/%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94/ http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_highest_funded_crowdfunding_projects http://www.kickstarter.com/projects/daveglass/lionel-richies-head-bestival-2013 http://www.kickstarter.com/projects/573935592/were-putting-a-tardis-into-orbit-really http://kickfailure.com/2013/05/15/2173/ http://kickfailure.com/2013/03/20/strap-crap/ http://www.entrepreneur.com/article/229423 http://thenextweb.com/entrepreneur/2012/09/30/irony-finest-kickstarter-project-explaining-fund-kickstarter-projects-fails/#!sWub4 http://www.businesslaw.co.uk/Blog/business-as-usual/10-facts-about-crowdfunding.html http://www.statista.com/topics/1283/crowdfunding/ http://mashable.com/2011/09/15/crowdfunding-history/ http://books.google.co.il/books?id=Sh6CxOxNEGwC&lpg=PA69&ots=D7ADLkuKos&dq=public%20fundraising%20history&pg=PA91#v=onepage&q&f=false http://www.worldbank.org/en/news/press-release/2013/05/29/financial-inclusion-plays-vital-role-in-reduction-of-poverty-inequality-and-stimulation-of-job-creation http://www.cgap.org/topics/credit http://www.muhammadyunus.org/index.php/professor-yunus/nobel-peace-prize/the-nobel-prize-lecture http://edition.cnn.com/2007/WORLD/asiapcf/11/05/talkasia.yunus/index.html?utm_source=feedburner&utm_medium=feed&utm_campaign=Feed%3A+rss%2Fcnn_latest+(RSS%3A+Most+Recent) http://www.globalenvision.org/library/4/1051 http://www.nytimes.com/2012/12/27/business/smallbusiness/why-the-sec-is-likely-to-miss-its-deadline-to-write-crowdfunding-rules.html?pagewanted=all http://books.google.co.il/books?id=9sFEdVbQ1MUC&lpg=PA124&dq=Prenumeration&pg=PA124#v=onepage&q=Prenumeration&f=false http://www.fundable.com/crowdfunding101/history-of-crowdfunding http://www.nytimes.com/roomfordebate/2012/11/27/are-charities-more-effective-than-government/voters-not-tycoons-should-set-priorities http://www.nytimes.com/roomfordebate/2012/11/27/are-charities-more-effective-than-government/more-independence-greater-results http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=4471 http://www.libertystatepark.org/statueofliberty/sol3.shtml http://history1800s.about.com/od/immigration/f/statuelibertypaid.htm http://avot.cet.ac.il/research.aspx?pid=6#S3,19275,22634,22635,22636,22638 http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_9.1.pdf