top of page

[עושים היסטוריה] 161: אפקט מרס – האם יש אמת באסטרולוגיה?

16.9.20

[עושים היסטוריה] 161: אפקט מרס – האם יש אמת באסטרולוגיה?

מישל גוקלן הקדיש את חייו למציאת התשובה לשאלה האם יש אמת באסטרולוגיה? התשובה שהעלו מחקריו המדעיים, הקפדניים והמושקעים תפתיע אתכם מהו 'אפקט מרס', והאם לכוכבי הלכת ישנה אכן השפעה על חיינו? ולא פחות חשוב: אם התשובה חיובית האם תסכימו לקבלה?

הפרק לא זמין להאזנה – אך יעלה שוב בקרוב!


[עושים היסטוריה] 161: אפקט מרס – האם יש אמת באסטרולוגיה?
00:00 / 01:04
להורדת הפרק
  • Facebook
  • Twitter
  • Instagram
הרשמה לרשימת תפוצה בדוא"ל | אפליקציית עושים היסטוריה (אנדרואיד) | iTunes

אפקט מרס: האם יש אמת באסטרולוגיה?

כתב: גלעד דיאמנט
ערך: רן לוי

אם אתם מאזינים קבועים של עושים היסטוריה, סביר להניח שלא אפתיע אתכם אם אספר שאני איני מאמין באסטרולוגיה. אני מאמין שלאקראיות יש תפקיד גדול מאד בקביעת הגורל האישי שלנו, אבל גם אם אתעלם לרגע מחוקי הטבע השולטים בתנועת כוכבי הלכת – עדיין קשה לי לקבל את הרעיון לפיו למשהו כל כך אקראי וסתמי כמו שעת הלידה שלך ומיקום השמש וכוכבי הלכת בשמיים באותו הרגע, יכול לקבוע את תכונות האופי שלך ועתידך.

גם קיקרו, נואם, מדינאי, סופר ופילוסוף רומאי, העלה השגות משלו לגבי ההיגיון שמאחורי האסטרולוגיה ותקפותו כבר לפני למעלה מ-2000 שנה. קיקרו הצביע על סתירות בין הנחות היסוד של האסטרולוגיה ובין המציאות המוכרת לנו: לפי תורת האסטרולוגיה, למשל, אנשים שנולדו באותו הזמן – ולפיכך תחת מערך שמיים זהה – אמורים להיות דומים זה לזה בתכונות האופי שלהם. קיקרו ציין שהסתכלות פשוטה על תאומים שאינם זהים גנטית מראה מיד כי הדבר אינו בהכרח נכון: ברובם המוחלט של המקרים הם אינם חולקים תכונות אופי זהות, יותר מאשר זוג אחים רגילים. גם הרמב"ם, שחי במאה ה-12, אחז בדיעות דומות. באחד מכתביו טען הרמב"ם כך:

"אבל מה שראיתך משתוקק אליו מחכמת הכוכבים והדיבוקים שהיו ושעתידים להיות – כל זה הסר אותה מלבך ונקה דעתך ממנו ורחץ שכלך, כמו שרוחצים הבגדים המטונפים מטינופם. לפי שהם דברים שאין בהם ממש, ואינם אמת אצל החכמים השלמים ואפילו שאינם מאמינים בתורה, כל שכן למקבלי התורה."

אך בבסיס פרק זה ניצבת דילמה, שמכריחה ספקנים כמוני, כמו הרמב"ם – ואולי גם אתכם, אם אינכם מאמינים באסטרולוגיה – לשאול את עצמנו שאלה לא פשוטה. מה היה קורה אילו מחקר מדעי מקיף, מעמיק ויסודי היה חושף כי יש אמת באסטרולוגיה? שלתנועת כוכבי הלכת בשמיים אכן יש השפעה על מהלך חיינו כאן, בכדור הארץ? אם היה בנמצא מחקר כזה, אמין ומשכנע, האם הייתי משנה את דעתי לגבי אסטרולוגיה? האם הייתי מפסיק להתייחס בזלזול למדורי האסטרולוגיה בעיתוני סוף השבוע? האם הייתם מתחילים להוועץ באסטרולוגים לפני החלטות חשובות, כמו החלפת מקום העבודה או קניית דירה?

גיבור פרק זה נמשך למזלות ולמפות לידה כבר בצעירותו, ובבגרותו הפך לגדול חוקרי האסטרולוגיה. בספריו הפריך כל טענה אסטרולוגית מוכרת כמעט – אך בד בד, הוא גם גילה תופעה מפתיעה ומשונה שהצביעה על האפשרות שיש אמת באסטרולוגיה. טענה זו הייתה כנראה זוכה להתעלמות מוחלטת מהממסד המדעי, אלמלא העובדה שהמחקרים שערך גיבורנו היו מבין המחקרים המדעיים המקיפים והקפדניים ביותר שנערכו בעניין אסטרולוגיה מאז ומעולם. הפולמוס סביב תופעה זו, שזכתה לכינוי 'אפקט מארס', נמשך במשך עשרות שנים.

מישל גוקלן

מישל גוקלן (Gauquelin) נולד בפריז ב-13 בנובמבר 1928, בשעה 22:15. משיכתו לאסטרולוגיה החלה כבר בהיותו ילד קטן. בגילשבע זכר בעל פה את התאריכים של כל מזלות השמש ואביו, רופא שיניים במקצועו, לימד אותו כיצד לחשב מפות לידה אסטרולוגיות. כשהיה בן 10 ברחה משפחתו לדרום צרפת בעקבות הכיבוש הנאצי. בגיל 15, כשחזרה המשפחה לפריז, היה נוהג לחמוק בזמן הלימודים לחנות אסטרולוגיה שהייתה ממוקמת ממול לכנסיית הנוטר-דם, והיה קורא בה בספרי האסטרולוגיה. כך גמע למעלה ממאה ספרים במשך שנתיים. גוקלן היה מכין מפות לידה וניתוחים אסטרולוגים לחבריו לספריו הלימודים, ואלו היו כה מוצלחים וקולעים עד שהם העניקו לו את הכינוי "נוסטרדאמוס", ע"ש האסטרולוג המפורסם בן המאה ה-16.

אך העניין שגילה גוקלן באסטרולוגיה לא עמעם את יצר הספקנות הפנימי שבו. בין השנים 1919 ו- 1946 פרסמו מספר אסטרולוגים אירופים מחקרים סטטיסטיים שהראו, לכאורה, תוצאות חיוביות לניבויים שמספקת האסטרולוגיה – אך מחקרים אלה לא שכנעו את גוקלן הצעיר.

"מאז שאני זוכר את עצמי התעניינתי באסטרולוגיה. אני לא יודע למה. אבי התעניין באסטרולוגיה, אבל רק לשם שעשוע. למדתי לחשב מפות לידה, אבל כשהגעתי לגיל 16 התחלתי לשאול את עצמי, אולי כל התחום הזה הוא קשקוש?"

בשנת 1946 נרשם ללימודי פסיכולוגיה וסטטיסטיקה באוניברסיטת הסורבון, והכלים המחקריים שרכש במהלך לימודיו סייעו לו לזהות שני פערים גדולים במחקר האסטרולוגי של תקופתו. הראשון היה חוסר בנתונים: חוץ מכמה ניסויים בהקף מצומצם, אף לא אחד טרח לאסוף כמות נתונים משמעותית מספיק כדי לאפשר מחקר סטטיסטי באכות גבוהה. הפער השני היה חמור אף יותר – היעדר שיטות ראויות לניתוח הנתונים. גוקלן החליט להקדיש את מרצו לכיסוי שני פערים אלה.

"בגיל 20 הייתי נלהב בטירוף לגבי האסטרולוגיה, למרות שהייתי נלהב כמעט באותה המידה לגבי ציור וטניס. רציתי לחקור את האסטרולוגיה, אבל לא היו לי לא הכסף ולא הזמן לעשות זאת (זה היה בזמן לימודי). יחד עם זאת ידעתי במעורפל במה הדבר כרוך. הייתי יורד לספריה, בין שיעור ציור למשחק טניס, ומעתיק שמות ותאריכי לידה של אנשים. זה היה פרויקט מאוד ארוך, יקר ורצוף מכשולים".

באותה התקופה הכיר את מארי פרנסואז, סטודנטית אף היא. מארי, לא רק שלא נרתעה מהעיסוק האובססיבי של גוקלן באסטרולוגיה, אלא אפילו ראתה בכך סוג של הזדמנות להוכיח את שוויה שלה כחוקרת וכמדענית. היא הפכה להיות שותפתו, הקוראת הראשונה של ספריו והמבקרת הגדולה ביותר של עבודתו.

"גורל מוזר חיכה לי בסורבון בדמותו של מישל גוקלן, שהיה גם הוא סטודנט לפסיכולוגיה וסטטיסטיקה. (…) לאחר מעט דרבון הוא הודה לבסוף להיכן הוא נעלם בכל יום חמישי אחה"צ: ללקט נתוני לידה של הפושעים הנתעבים ביותר שידעה משטרת צרפת. יתרה מזאת, הפעילות המרכזית שלו בסופי השבוע הייתה לחשב מפות לידה בזו אחר זו כדי לבדוק את טענות האסטרולוגיה. הייתי נבוכה – אך יחד עם זאת מלאה הערצה. נושא המחקר שלו נראה היה כחסר טעם, אבל השיטות האובייקטיביות שבהן השתמש פיתו אותי. כמהתי לבעל שיקבל אותי כשותפה למחקר מדעי ונתקלתי עד אז רק בחסידי גישת 'האישה מקומה בבית'. מישל קיבל אותי כשותפה מלאה במחקריו.
ללא היסוס נרתמתי למשימה, בטוחה כי לא יהיה בכך כל סיכון: אם נשתמש בשיטות מחקר אובייקטיביות שום תוצאה חיובית לא יכולה לעלות ממפעל מטורף שכזה. קיוויתי שלאחר תקופה קצרה של בחינת האסטרולוגיה אוכל לשכנע את מישל לנטוש את הנושא לטובת מחקרים אקדמאיים שקטים במחוזות המקובלים. המפגשים שלנו התפתחו לדיונים מלאי חיים על נושאים כגון: איך לחלק נכון את תנועת הפלנטות בשמיים ל-36 אזורים, באיזה כיוון יש למספר את האזורים, וכד'. אבל הביטחון שלי בהכרעה המהירה שנשיג בעזרת השיטות האובייקטיביות היה אופטימי מדי: ההרפתקה התגלתה כארוכה וקשה בהרבה ממש שציפיתי. היא לעולם לא הסתיימה."

גוש הזהב של גוקלן

ב-1955, לאחר שנים של עבודה מאומצת, פרסם מישל גוקלן את ספרו הראשון: "השפעת הכוכבים" (L'Influence des Astres). במאה העמודים הראשונים של הספר פירט את נתוני הלידה של קרוב ל-6,000 רופאים, ספורטאים מצטיינים, אנשי צבא, ציירים, שחקנים, פוליטיקאים, מדענים וכמרים – עבודה חסרת תקדים בהיקפה במסגרת המחקר המדעי על אסטרולוגיה. בשאר הספר, מתח גוקלן ביקורת חריפה על כמה מהאסטרולוגים המובילים בתקופתו, והצליף בהם על חובבנות המחקרים שביצעו. מחקריו הקפדניים הפריכו כל טענה אסטרולוגית כמעט, כגון הקשר שבין מזלות השמש לתכונות אישיות, השפעת הזוויות בין כוכבי הלכת על בני האדם וכדומה. הוא כתב כי:
"הכרחי להדגיש שהתוצאות ממוטטות את האסטרולוגיה יותר ממה שנראה, היות והם תוקפים לא רק טענות של אסטרולוגים מסוימים אלא את הבסיס העמוק של כל תחום האסטרולוגיה עצמו."

למרות מכת המחץ הקטלנית שהנחית גוקלן על האסטרולוגיה בספרו, הוא לא היה מסוגל להניח לנושא. משהו בו המשיך לקוות שאולי, רק אולי, יש בכל זאת משהו מן האמת בתחום שגירה את סקרנותו מאז שהיה ילד קטן.

"…התשוקה לא עזבה אותי לרגע. בחנתי את הפינות הנסתרות ביותר בהורוסקופ כדי לפוצץ את החצ'קון האסטרולוגי ולנפץ את בועת גלגל המזלות, אבל אולי אחזה בי גם תקווה סמויה להיות אותה "תרנגולת חרוצה" שקפלר דיבר עליה, אשר בערמת האשפה המצחינה של האסטרולוגיה עשויה למצוא לפתע גרגר תירס – פנינה או גוש זהב – אם היא מחפשת ומנקרת מספיק זמן."

ומה היה אותו 'גוש זהב' שמצא גוקלן? ראשית, כמה מילים על העקרונות האסטרולגיה הבסיסיים.

שורשיה של האסטרולוגיה בבבל, באלף השלישי לפנה"ס: הבבלים הם אלו שהמציאו את מושג גלגל המזלות – ה'זודיאק' – שהוא חלוקה דימיונית של השמיים לשניים עשר מערכי כוכבים: תאומים, שור, טלה וכו'. אסטרולוגים מצרים הוסיפו את הרעיון לפיו למזל שעולה באופק בדיוק ברגע לידתו של אדם יש חשיבות קריטית למהלך חייו. מאוחר יותר נתווספו לאסטרולוגיה אלמנטים מהתרבות היוונית, כגון הקישור בין האלים וכוכבי הלכת, והתייחסות לארבעת היסודות – אדמה, אוויר, מים ואש.

המילה 'הורוסקופ' מציינת מפה המייצגת את מצב השמיים ברגע הלידה. מקור המילה 'הורוסקופ' הוא מהמילה הלטינית Hora, 'זמן' או 'שעה', שבתורה לקוחה מיוונית ושפות קדומות יותר, וקשורה גם למילה האנגלית Hour. לשם בניית ההורוסקופ יש לדעת את תאריך הלידה, שעת הלידה ומקום הלידה המדויקים. במפה מסומנים שתיים עשרה המזלות לפי מיקומם ביחס לאופק, וכל אחד מהם מציין תכונות אופי שונות. שניים עשר אזורים נוספים, המכונים 'בתים', מייצגים כל אחד תחום חיים שונה. השמש, הירח וכוכבי הלכת מסומנים גם הם לפי מיקומם ברגע הלידה, ולכל אחד מהם מיוחסות תכונות מיוחדות. מיקום גרמי השמים במזלות ובבתים השונים וכן הזוויות שביניהם, הם גורמים בעלי חשיבות רבה בניתוח מפת הלידה. המזל האישי שלנו הוא המזל שבו נמצאת השמש ברגע הלידה: דמיינו לעצמכם גלגל רולטה בעל שניים עשר חריצים, כאשר השמש היא בתפקיד הכדור הנוחת בחריץ מסוים אחד ברגע הלידה. המזל האישי מהווה רק מרכיב אחד מתוך עשרות רבות של גורמים שנלקחים בחשבון בעת ניתוח מפה אסטרולוגית מלאה. גורמים אחרים משתנים בטווח של ימים, שעות ואף דקות, כמו למשל "המזל העולה" – המזל שזורח באופק בעת הלידה – המתחלף אחת לשעתיים.

אפקט מרס

מחקריו של גוקלן העלו כי יש קשר סטטיסטי מובהק בין כוכב הלכת הזורח באופק או נמצא בשיא גובהו בשמיים – ובין סיכויי ההצלחה של אדם במקצוע שבחר לעצמו. אלופי ספורט, למשל, נולדו כאשר מאדים בדיוק זרח מעל האופק או עבר את שיא גובהו. אילו הייתה ההשפעה מקרית ואקראית לחלוטין, מאדים היה מופיע במפות הלידה של 17% מהלידות – ואילו המחקר העלה שבמקרים של ספורטאים מצטיינים, הוא מופיע בכ-22% מהמפות. קשר מובהק דומה נמצא גם בין מאדים ורופאים ואנשי צבא, בין צדק לבין שחקני תיאטרון, הירח וסופרים ובין שבתאי למדענים. השם שנתן גוקלן לממצא מפתיע זה היה 'אפקט מארס', הוא שמו הלועזי של מאדים.

אלו היו תוצאות מדהימות ומרעישות, אך גוקלן לא היה בטוח בעצמו.

"חיפשתי זמן רב ולבסוף מצאתי את גוש הזהב. לפחות אני מאמין שמצאתי. יחד עם זאת הייתי מודע בהחלט עד כמה בלתי סביר שזה נכון. האם יתכן שהפנינה שלי מזויפת? מעידה מחשבתית או תעתוע שרקח התת-מודע?"

הוא הבין כי הצעד המחייב הבא הוא לחזור על הניסוי בהקף גדול יותר. עם פרנסואז אשתו הוא אסף את פרטי לידתם של חמישה עשר אלף איש נוספים, וניתח אותם. את התוצאות פירסם בספרו השני: 'אנשים וכוכבים' (Hommes et les Astres). המסקנות היו חד משמעיות: המחקר הניב אותן תוצאות על פני חמש מדינות שונות, ועבור תאריכי לידה שהשתרעו בין 1800 ל-1930, וזאת למרות הבדלי שפה, תרבות והיסטוריה בין האנשים הנבדקים.

מחקרו המקיף של גוקלן הראה הקבלות מסויימות בין הממצאים לבין מאפיינים טיפוסיים שהאסטרולוגיה מייחסת לכוכבי הלכת השונים – אך מצד אחר, היו גם הבטים רבים שבהם לא ניכרה התאמה לאסטרולוגיה המסורתית. למשל, באסטרולוגיה המקובלת יש חשיבות גם לכוכב חמה, אורנוס, נפטון, פלוטו והשמש – אך לא נמצא קשר בין כוכבי לכת אלה ובין הצטיינות במקצועות. רק מיקומים מסוימים בשמיים הראו השפעה כלשהי, ולא אחרים, וגוקלן גם לא זיהה קשר בין הצטיינות מקצועית ובין הזוויות בין גורמי השמיים השונים.

נוסף על כך, הקשר האסטרולוגי נמצא רק לגבי אנשים מאוד בולטים בתחומם, כגון ספורטאים אלופים. לא נמצא כל קשר בין כוכבי הלכת לאנשים "ממוצעים", או אפילו ל"ספורטאים מן השורה". והמוזר מכל – הקשר נעלם לגבי אלה שנולדו לאחר שנת 1950 בקירוב.

גוקלן ניסה למצוא הסבר לתופעה. הוא החליט לבדוק האם יש קשר בין מצב גרמי השמים בזמן לידת תינוק, ובין מצב גרמי השמיים בזמן לידת הוריו. ושוב, בעבודה סיזיפית ומאומצת אסף עוד עשרים וחמישה אלף נתוני לידה של ילדים והוריהם. הממצאים שפורסו בספרו 'ההורשה הפלנטרית' (L'Heredite Planetaire) בשנת 1966 הראו כי הורים שירח, נוגה, מאדים, צדק או שבתאי היו באחד מאזורי המפתח בזמן לידתם – נטו"להוריש" יותר (באופן יחסי) אותו גרם שמיים גם לצאצאיהם! עצמת אפקט ה"הורשה" הייתה בערך מחצית מאפקט-מרס המקורי, והיא גדלה אם ברגע הלידה של שני ההורים הופיע אותו גרם שמיים באזור מפתח.

אפקט ההורשה סיבך את העניינים עוד יותר. איזה הסבר הגיוני אפשר למצוא לתופעה כה מוזרה? אם משהו עובר בין הורה לילדו, הרי שסביר להניח שיהיו אלה תכונות אופי, ולא הצלחה במקצוע ספציפי…

הגוקלנים הפשילו שרוולים שוב, ובמשך 10 השנים הבאות אספו כאלפיים ביוגרפיות של סופרים, ספורטאים, שחקנים ומדענים. בעזרת אנשים נוספים עברו על הביוגרפיות וחילצו מתוכן כחמישים אלף תכונות אופי. את החישובים שנועדו לאתר קשר סטטיסטי בין תכונות האופי של אותן דמויות מפורסמות ומיקום כוכבי הלכת ברגע לידתם עשה גוקלן בעזרת מחשב. ב-1978 התקבלו התוצאות: חיוביות! קשר מובהק נמצא גם בין תכונות אופי ובין מצב גרמי השמיים בזמן הלידה, גם ללא צורך במקצועות כמתווכים. יותר מכך, האפקט שנמצא היה כפול בעצמתו מאפקט מארס.

היבט נוסף שחשוב לתת עליו את הדעת הוא גודל האפקט, ולא רק מובהקותו ההסטטיסטית (הגבוהה). כשמטילים מטבע, הסיכוי לנבא בהצלחה את הצד שעליו יפול הוא חמישים אחוזים. גודלו של אפקט מארס עבור אנשים מצטיינים בתחומם שקול להטלת מטבע בסיכוי הצלחה של חמישים ושניים אחוזים. אם ניקח בחשבון שגוקלן בחן רק את האנשים המצטיינים בתחומם, שהם כשש אלפיות האחוז מהאוכלוסיה הכללית, נקבל שגודלו המשוקלל של אפקט מרס הוא 50.0001% בלבד. במילים אחרות, אם נשתמש ב"אסטרולוגיה החדשה" הזו, שעושה שימוש במיקומם של חמישה גרמי שמיים בלבד ברגע הלידה, נקלע בתחזיותינו טוב יותר מניחוש רק לגבי לקוח אחד מתוך מיליון.

הטיה קוגניטיבית

במילים אחרות, אפקט מארס אינו שימושי במיוחד בחיי היום יום. ובכל זאת, הממצאים הצליחו להטריד גם ספקנים קיצוניים במיוחד. למרות שהאפקט אינו גדול, הוא עדיין קיים: דהיינו, יש קשר בין כוכבי הלכת ואופיו של אדם. כיצד ייתכן הדבר? האם הפיזיקה כפי שאנו מכירים אותה עומדת לעבור טלטלה היסטורית?

במשך כ-40 שנה סערו הרוחות סביב מחקריו של גוקלן. היו שראו את הממצאים כאמיתיים, ראויים לבחינה מעמיקה, ושאולי מדובר בתופעה אמתית שניתן למצוא לה הסבר הגיוני. אחרים ראו אותם כמוטלים בספק, או כבלתי קבילים או אף בלתי ראויים להתייחסות נוספת. היו כאלה שחשבו שגוקלן שגה בניתוח הנתונים. אחרו חשדו בו ש'טיפל' במספרים כדי שיתאימו לתאוריה.

לפני שננסה להסביר את פשרו של אפקט מארס, הבה ננסה ראשית להבין מדוע אנשים כה רבים משוכנעים שאסטרולוגיה עובדת. ג'פרי דין, אחד מחוקרי האסטרולוגיה הבולטים של תקופתנו, הסביר זאת כך.

"נניח, לצורך הדוגמה, כי בני מזל אריה מתוארים כחמים, נדיבים, עצמאיים, ושונאים כשאומרים להם מה לעשות. אתה שואל 100 בני מזל אריה אם התיאור הזה מתאים להם. 90 אומרים שכן, והשאר אומרים שתלוי, אבל בדרך כלל כן. אתה ממשיך לחקור. נניח שאסטרולוגים אומרים שצמידות מאדים-נפטון מציינת אדם שהוא אידאליסט, שערכים כמו התחשבות בזולת חשובים לו. אתה שואל 100 אנשים שיש להם צמידות כזו במפת הלידה שלהם מה דעתם על אמירה כזו. 95 אומרים שזה נכון עבורם. אתה ממשיך במחקר. נותנים לך פרשנות של מפת הלידה שלך. האסטרולוג אומר לך למשל שיש לך חוש הומור טוב, ושלעתים אתה מוטרד מעניינים כספיים. באופן מדהים הכול מתאים! אתה משוכנע עכשיו שאסטרולוגיה עובדת. אין לך מושג איך היא עובדת, אבל זאת עובדה. אתה מסיק כי אלה שאינם מאמינים פשוט לא יודעים על מה הם מדברים."

במילים אחרות, השכנוע הוא תוצאה של הטיה תפיסתית סובייקטיבית. ניתן להוכיח זאת באמצעות ניסוי פשוט, שכמה וכמה חוקרים חזרו עליו לאורך השנים: החלפת הנתונים עם נתוני בקרה. למשל, החוקרים יכולים לשאול אם את אלה שאינם בני מזל אריה עד כמה התיאורים מתאימים להם. תוצאות הניסוי זהות תמיד: בעוד ש-90% מבני מזל אריה חשבו שהתיאור מתאים להם, גם 90% מבני המזלות האחרים חשבו כך. במילים אחרות, קיומו או העדרו של מזל אריה אינו משנה את נטיית האדם למזג חם, נדיב ועצמאי – ומפת לידה של מישהו אחר תתאים לו באותה המידה.

האסטרולוגים עצמם, מן הסתם, לא ששים לערוך ניסויים מסוג זה – אבל לעתים רוצה הגורל וניסוי כזה מתרחש גם ללא ידיעתם. האסטרולוג רוב האנד (Hand) כתב כך במגזין אסטרולוגיה –

"אני בטוח שכולכם חוויתם את התופעה הנוראית ומורידת המורל של הענקת קריאה מבריקה על בסיס תאריך לידה שגוי! זה אחד מהדברים הקטנים והמביכים הללו שאנחנו לא אוהבים לדבר עליהם. למרות זאת עלינו להודות ששגיאות כאלה הן תופעה אמתית."

האסטרולוג דונלד ברדלי (Bradley) עבר חוויות דומות, כנראה:

"כמה פעמים קרה לכם שעבדתם עם נתוני לידה שגויים ומצאתם התאמות מדהימות לחייו של הלקוח? כולנו התנסינו בחוויה המזעזעת הזו. תנו לי נתונים שקריים וסיכויים טובים שאהיה מסוגל למצוא פרמטרים תומכים בכך במפת הלידה, ועוד עם חיזוקים רבים שמראים עד כמה נפלא עובדת האסטרולוגיה. יותר מדי פעמים גילינו שמישהו נולד בעצם ב-1923 ולא ב-1924, או שבזמן הלידה נרשם PM במקום AM, או שזמן הלידה נרשם בשעון קיץ במקום בשעון חורף, וכו'. אך למרות שהמידע היה שגוי מיסודו, גלגלי מפת הלידה תקתקו בהצלחה לא פחותה. האם זה מדע? זו שאלה גדולה, ועליה יושב כל הערך של האסטרולוגיה."

אירוע מביך ומשעשע במיוחד בהקשר של החלפת נתוני לידה, והפעם בזדון, אירע כאשר חבר באגודת הספקנים של קנזס פנה למספר אסטרולוגים ידועים באזורו בקשר לייעוץ מקצועי. "אני חושב לעבוד עם ילדים ובני נוער", סיפר להם, וביקש לקבל חוות דעת על אישיותו והכוונה מקצועית על סמך נתוני הלידה שהעביר להם. אסטרולוג אחד החמיא לו כי הוא "נולד לשרת אנשים", והוסיף, "בעבר ניצלת את האנרגיות שלך בצורה טובה מאוד ולכן בחיים אלה יש לך הרבה מה לתרום. חייך יהיו מאוד מאוד חיוביים". אחרים כתבו כי "רק הנוכחות שלך לבדה יכולה לספק לאנשים אחרים אפקט מרגיע ממשי", "אתה יכול לשמש דוגמה", "עדין, נחמד ומתחשב בצרכי אחרים". אסטרולוג ידוע אחד ייעץ לו "להירגע בקשר לחרטות על דברים שהיה יכול לעשות יותר בעבר". הוא ציין "חוסר באגרסיביות", ועודד אותו לעבוד עם צעירים כי "יוכל להוציא מהם את תכונותיהם הטובות ביותר".

לרוע המזל, נתוני הלידה שסיפק להם אותו ספקן לא היו שלו, אלא של אדם בשם ג'ון גייסי. גייסי היה ליצן שהופיע במסיבות ימי הולדת של ילדים – אבל בכל זאת, ספק אם רצוי היה לעודד את גייסי לעבוד עם צעירים. גייסי היה רוצח סדרתי סדיסט במיוחד, שעינה ורצח שלושים ושלושה מבוגרים ובני נוער, והוצא להורג בשנת 1994. הכינוי שלו היה 'הליצן הרוצח'.

תיאוריית הזיוף

עם היסטוריה כה עשירה של כשלונות במבחנים ונ