טקסס הולדם פוקר – מזל או יכולת? חלק א'

כתב: רן לוי

"[רוני] אני מגיע הביתה אחרי העבודה. הייתי דילר כמה פעמים לפני זה שם. הייתי משחק שם, אבל גיליתי שכישורי המשחק שלי לא מספיק טובים והפסדתי כמה מאות שקלים בכל פעם שהייתי בא לשחק, אבל עברתי לצד של המרוויח כמה מאות שקלים כמחלק קלפים.
[רן] כשאתה אומר 'הלכתי לשם' – מה זה שם? תאר לי את המקום. זה חדר בתוך דירה?
[רוני] לא, זה היה מרתף בתל אביב שבשעות היום השתמשו בו לריקודי בלט. לא מכון לא חוקי או משהו כזה. בשעות הערב הם השכירו את המקום לטורניר הפוקר, עד שתיים–שלוש בלילה."

טקסס הולדם הוא ואריאציה של משחק פוקר, והאיש ששמעתם הוא רוני מנשה. אני יודע מה אתם חושבים: פוקר, הימורים, דילר – הוא בטח טיפוס אפלולי שכזה, אולי אפילו עבריין. לא. ממש לא.

"[רוני] רוני מנשה, כמו שאמרת. אני בן 39, גר בהרצליה. שחקן פוקר חובב מאד–מאד–מאד. אני עובד בהייטק, כמנהל שיווק. שני ילדים – עידו בן 11, דנה בת שש. חמודים חמודים."

רוני הוא לא עבריין, ואפילו התנדב במשטרה בעבר. גם שאר האנשים שישבו בשולחנות לצידו של רוני באותו ערב הרה גורל באוגוסט, 2014, הם לא בדיוק האנשים שהייתם מצפים לראות בפרק של 'הבורר'.

"[רוני] ח'ברה ממש טובים. אנשים יש להם איזה רעיון בראש שטורניר טקסס הולדם, או פוקר בכלל, זה של עבריינים. ממש לא. יש שם מכל הקצוות: בעלי תואר ראשון, שני, דוקטורים, עורכי דין…סליחה: שופטים גם! [צוחקים]
[רן] למרבה האירוניה…
[רוני] באים לשחק טקסס הולדם. להעביר ערב פאן. הכניסה עולה מאה, מאתיים או שלוש מאות שקל, ואתה מקבל ארוחת ערב חינם. אתה פוגש חברים, נהנה…בדיוק כמו בילוי בבר או בדיסקוטק.
[רן] אז באיזו שעה יצאת מהבית?
[רוני] הטורניר התחיל בשמונה וחצי, יצאתי בשבע וחצי או משהו כזה. יש משהו מעניין שלא סיפרתי לאף אחד. סצפיפית באותו היום, לא הרגשתי טוב. שלחתי הודעה למארגן שאני לא מגיע כי אני לא מרגיש טוב. הוא שכנע אותי כן להגיע [צוחק]. אני עד היום מצטער שהסכמתי לשכנוע הזה. אם הייתי נשאר בבית, כל זה היה נחסך ממני. אבל זה הגורל. "

"[רוני] הגעתי למקום, הכל היה רגיל. הכל היה מאורגן כבר לפני, לא ארגנתי שום דבר. התיישבתי בשולחן והתחלתי לדלר. לקראת 2330 או 2345, נכנסים כוחות משטרה ברעש וצלצולים כמו בסרטים, עם מצלמות לצלם את המקום. 'תעזבו הכל, משטרה.'
[רן] בצעקות?
[רוני] לא בצעקות, בקול רם.  זה מקום קטן, לא ענק.
[רן] איך אתם מגיבים בחדר?
[רוני] האמת, הגבנו בחיוך. זה מבחינתו היה סוג של…מה אתם חושבים, שתפסתם פה את דון קורליאונה? חברים משחקים טקסס הולדם, תעזבו אותנו. זה היה בסוג של הומור, גם הדילרים וגם השחקנים.
[רן] מה עשו השוטרים?
[רוני] בירור – מי אתם, מה אתם, שמות וכדומה. כל השחקנים הלכו לצד אחד, מחלקי הקלפים ומנהל המקום לצד השני. הם חילקו את הדברים למי שמעניין אותם, שזה מחלקי הקלפים והמנהל, לבין השחקנים שהיה ידוע שהולכים לשחרר אותם הביתה.
[רן] מה עבר לך בראש כשהמשטרה מפרידה אתכם, הדילרים לצד אחד והשחקנים לצד השני?
[רוני] מתי אני הולך הביתה. זה הכל.
[רן] לא חששת?
[רוני] לא. לא חשבתי לרגע שזה ייגמר בכתב אישום. חשבתי שישאלו אותי שאלות וישלחו אותי הביתה. הבנתי את הנקודה, תודה רבה ולהתראות.
[רן] ומה קורה אחר כך?
[רוני] את השחקנים הם ראיינו ראיונות קצרים, לקחו שמות ואמרו להם – 'לך הביתה, אל תחזור לפה, בלה, בלה, בלה..' ואז הגיעו למנהל ולמחלקי הקלפים, שאותנו ראיינו תחת אזהרה. עניתי את התשובות, כל אחד ענה בצורה אמיתית וכנה. אף אחד לא שיקר, ואפילו מנהל המקום הראה להם את הכסף והסביר להם איך הוא מזמין שחקנים וכולי. שחררו אותנו הביתה."

טקסס הולדם, בדומה לשאר סוגי הפוקר – הוא משחק הימורים: בשלבים מסוימים של המשחק, על השחקנים להמר על הקלפים שברשותם או לפרוש מהמשחק ולהפסיד את מה שהימרו עליו עד כה. על פי החוק בישראל – ועל כך נרחיב בהמשך – טקסס הולדם מוגדר כ"משחק אסור". המשמעות המעשית של הגדרה זו היא שמותר לשחק טקסס הולדם בבית, כמשחק חברה בשביל הכיף – אבל אסור לערוך טורניר שבו מהמרים על כסף. העונש למי שמארגן או מנהל טורניר טקסס הולדם הוא עד שלוש שנות מאסר.

[רן] ואז אתה מגיע הביתה, מה אתה אומר לאשתך?
[רוני] שבאה המשטרה ותפסה את המקום ותחקרה אותנו. אשתי לא מחבבת את מה שאני עושה במשחק הפוקר, גם בתור שחקן וגם בתור דילר. בוא נגיד שהייתה לה את ההזדמנות להגיד 'אמרתי לך'."

הבה ניקח צעד אחורה ונכיר טוב יותר את המשחק.

טקסס הולדם

שורשי משחק הפוקר המקורי אינם ברורים. ככל הנראה מדובר באבולוציה הדרגתית של משחקי קלפים עתיקים יותר שהיו נפוצים בסין החל מהמאה התשיעית ולאחר מכן בפרס ובאירופה. בארצות הברית החלו משחקי קלפים לצבור פופולריות בראשית המאה ה19, במיוחד בקרב הסוחרים ששייטו לאורך נהר המיסיסיפי. בבתי הקזינו, תפס הפוקר מקום של כבוד לצידם של הרולטה והבלאק-ג'ק.

הוואריאציה הספציפית של טקסס הולדם (Texas Holdem) הפכה חלק מבתי הקזינו של לאס וגאס לקראת סוף שנות השבעים של המאה העשרים, וכמעט מיד החלה למשוך אליה שחקנים רבים. הסיבה העיקרית לכך היא שמכל סוגי הפוקר, הולדם הוא ככל הנראה המשחק הקל ביותר ללימוד.

החוקים פשוטים למדי. בכל סיבוב, כל שחקן סביב השולחן מקבל שני קלפים אישיים שהוא מחזיק בידיו, וישנם עוד חמישה קלפים פתוחים שמשותפים לכל השחקנים. המנצח הוא זה שיש לו את חמשת הקלפים החזקים ביותר, שהם צירוף של הקלפים האישיים שלו והקלפים המשותפים. למשל, אם קיבלתי שני אסים בקלפים האישיים, ויש שני אסים נוספים בקלפים המשותפים על השולחן – אז אני יכול ליצור קומבינציה של ארבעה אסים, וזו נחשבת יד חזקה מאד. הקלפים האישיים והקלפים המשותפים נפתחים בהדרגה, קלף אחר קלף, ובכל שלב השחקנים צריכים להחליט אם להמר עוד – או לפרוש ולהפסיד את מה שהימרו עד כה. בכל סיבוב יש בדרך כלל שחקן אחד שגורף את כל הקופה, ומשחק טקסס הולדם טיפוסי כולל כמה עשרות או מאות סיבובים קצרים שכאלה. כאמור, חוקים פשוטים למדי, ששחקן מתחיל יכול ללמוד ולהבין, לפחות ברמה הבסיסית, בתוך רבע שעה בערך.

לאורך שנות השמונים והתשעים גברה הפופולריות של טקסס הולדם בקהל הרחב, וטורנירים גדולים משכו אליהם אלפי שחקנים. רשתות טלוויזיה כמו ESPN החלו משדרות משחקים חשובים, וכשהופיעה רשת האינטרנט – הטקסס הולדם פשוט התפוצץ. אלפי אתרי אינטרנט איפשרו לשחקנים מתחילים לשחק בחינם או על כסף, להתאמן ולהשחיז את יכולותיהם וליצור קהילות מקוונות. השיא היה בשנת 2003, כששחקן חובב בשם כריס מאנימייקר (Moneymaker) – כן, זה שמו האמיתי – זכה באליפות העולם לאחר שהעפיל לתחרות דרך טורניר אינטרנטי. מאנימייקר ניצח מאות שחקני טקסס הולדם מקצועיים וזכה בשניים וחצי מיליון דולר: הישג מדהים, שהצית את דמיונם של אלפי חובבנים בכל רחבי העולם ומשך אותם אל המשחק.

הטקסס הולדם נפוץ מאוד גם בתרבות הפופולרית: מאות ספרים נכתבו עליו, הדמויות בסדרת המדע הבדיוני 'מסע בין כוכבים' משחקות פוקר בזמנן הפנוי על החללית, ואפילו בסרט 'קאזינו רויאל' מ-2006, ג'יימס בונד משחק טקסס הולדם במקום משחק ה'בקרה' שמופיע בספר המקורי עליו מתבסס הסרט.

מעמדו החוקי של טקסס הולדם בישראל

הפופולריות האדירה של טקסס הולדם מחוץ לישראל עומדת בניגוד מוחלט למעמדו בישראל כמשחק אסור, וכנר אה שהדיסוננס הזה הוא הסיבה לכך שרוני ושאר השחקנים שהיו עימו באותו הערב לא לקחו את הפשיטה המשטרתית ברצינות. דמיינו לעצמכם שכדורגל היה משחק אסור בישראל. בכל ערוץ טלוויזיה, בכל עיתון ובכל תוכנית רדיו מסקרים את הליגות בספרד ובאנגליה, מתלהבים מהמונדיאל ומדברים על מסי ורונאלדו כאילו היו אלוהים חיים: אין כאן תחושה של פעילות לא-לגיטימית כמו סחר בסמים או זנות. להפך! מאדירים את הכדורגל ומפארים אותו. ברור, אם כן, שאם אתה והח'ברה תשחקו כדורגל ביום שישי בשכונה, לא *תרגישו* כמו פושעים ופשיטה משטרתית תיראה לכם הזויה וסוריאליסטית. גם רוני, מנהל שיווק בחברת הייטק גדולה, וכל שאר רואי החשבון ועורכי הדין שישבו לצידו בשולחן לא ראו בעצמם פושעים.

"[רוני] אני חושב שעברה כמעט שנה. אני וכמה ח'ברה היינו מדלרים באליפות ישראל בפוקר באוניה. זה חוקי – היא יוצאת מהארץ. לא עשיתי את העבירה הזו שוב. אני זוכר שבאוניה הגיעה השמועה לאוזנינו שהמשטרה מתכוונת להגיש כתבי אישום כנגד כל מי שהיה במקום.
האמת, הייתי קצת בשוק ואפילו קצת מאוכזב מהמשטרה. זה מה שיש לכם לעשות? חבל על בזבוז הדף. אבל פה נכנסתי קצת לשוק והתחלתי קצת לפחד. כתב אישום: אני לא מכיר דבר כזה, אני לא עבריין, לא התעסקתי עם המשטרה חוץ מדוח תנועה פה ושם ב-2002, אולי. זה לא משהו שאני אוהב לעשות.
[רן] בשנה שחלפה עד ששמעת על כתב האישום, זה ישב לך בראש?
[רוני] ממש לא! שכחתי מזה לגמרי. זה לא ישב עלי ולא הזיז לי. לא התקשרו אלי [מהמשטרה] ולא שאלו שאלות נוספות. כלום.
[רן] מתי הגישו את כתבי האישום?
[רוני] ממש חודש לפני שחלפה שנה [ממועד הפשיטה] הגישו כתבי אישום. קיבלתי דואר רשום הביתה, ואז התחיל כל הבלאגן. התחלנו שיחות טלפון בינינו, לראות מה עושים, איך ולמה. אפילו ניסינו להוריד אותם מכתב האישום: פנינו למשטרה במכתבים בבקשה לבטל את כתב האישום, והם סירבו.
[רן] על סמך מה הייתה הבקשה שלכם?
[רוני] על סמך זה שטעינו, ואנחנו מצטערים, ואנחנו אזרחים נורמטיביים. תבטלו את כתב האישום ולא נעשה את זה יותר. היינו מוכנים כבר אז להתחייב על זה. אנחנו אנשים משכילים, עובדים, עורכי דין, רואי חשבון, עובדי הייטק…טסים לחו"ל. אנחנו צריכים את גליון ההרשעות שלנו נקי, במיוחד לא על דבר כזה שטותי. והמשטרה לא הסכימה."

מה שרוני וחבריו למשחק לא לקחו בחשבון היא עוצמת ההתנגדות בממסד וגם אצל רבים מחוצה לו, למשחק הפוקר. עיקר ההתנגדות נובע מהחיבור ההדוק בין פוקר ובין הימורים. ההימורים נחשבים כיום להתמכרות, ואנשי מקצוע רבים מעידים שהתמכרות להימורים היא קשה ואכזרית במיוחד אפילו ביחס להתמכרות לסמים או אלכוהול. למשל, נחום מיכאלי, מנהל היחידה לטיפול בנפגעי אלכוהול והימורים בעמותת 'אפשר' לפיתוח שירותי רווחה וחינוך, סיפר בראיון למגזין 'דה-מארקר' –

"הימורים, ובתוכם גם משחקי קלפים, עדיין נחשבים אצל רבים למשחק, וכשאנחנו בוחנים את המוטיבציה והנכונות להגיע לטיפול, יש פחות נכונות כשמדובר בנושאים שנחשבים נורמטיביים, כמו משחקים. לעומת בעיות כמו התמכרות לסמים, שבהן אנשים מגיעים לטיפול בשלבים מוקדמים מאוד, אלה שפונים אלינו בגלל קלפים נמצאים בדרך כלל בנקודות הקצה, הקשות יותר. הם פונים בשלבים מתקדמים של הבעיה. חלק מהם עושים זאת לאחר שהסתבכו בצורה קשה, כי אם נשאר להם עוד כסף הם בדרך כלל ימשיכו להמר. יש פונים שהרסו משפחות מבחינה כלכלית. מגיעים אלינו בני מעמד הביניים, אנשים נורמטיביים שלא נזקקו מעולם לשירותי הרווחה. כ־80% מהם בעלי השכלה תיכונית ומעלה. 77% מהם בעלי מקצוע."

גם אוסנת עזריה, מטפלת בהתמכרויות, מציירת תמונה דומה בראיון אחר –

"בניסיון האישי שלי בקליניקה אני מוצאת שהרבה יותר מהתמכרויות אחרות, בהתמכרות להימורים המכור מכחיש את הבעיה – הגם שכבר כול משפחתו מחזירה חובות עבורו, או מסתבכת עם נושים יותר מפעם אחת. אני מוצאת שלמהמרים הכפייתיים קושי רב להודות בהתמכרותם, וכן קיים קושי רב של הסביבה לזהות את ההתמכרות. זאתת בניגוד  התמכרויות אחרות. באלכוהול הסביבה הקרובה מודעת יחסית מהר לבעיה: היא איננה ניתנת להסתרה. מאוכל משמינים או מרזים, כנ”ל לגבי סמים, אחרי סקס ניתן לעקוב… אבל הימורים לא ניתנים למעקב ומכאן הכאב הגדול. המשפחה מעורבת כשהמצב כבר ממש קשה”.

התדמית השלילית של הולדם הגיע לשיאה ב-2011 באחת מפרשיות הרצח הזכורות ביותר של השנים האחרונות, כשדניאל מעוז רצח את שני הוריו כדי לזכות בכספי הירושה כיוון שהסתבך בחובות הימורים כבדים בעולם התחתון כשחקן טקסס הולדם. התמכרות להימורים היא תופעה כה אכזרית וכואבת, עד שאין פלא שהממסד רואה בטקסס הולדם תופעה שלילית. עד כמה שלילית? עד כדי כך אפילו חבר הכנסת אורן חזן – שכזכור, בעצמו ניהל קזינו בבולגריה – זיהה את הסנטימנט הזה ומתנגד נחרצות להצעות להפוך את טקסס הולדם למשחק חוקי.

"[רן] יש לך עורך דין בשלב הזה?
[רוני] לא, בשלב הזה לא צריך עורך דין – ואני גם לא מתכוון להביא עורך דין כזה. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל עורך דין פלילי עולה בין 30-40 אלף ש"ח לחודש, עד מיליון ש"ח, תלוי איזו עבירה אתה עושה ותלוי איזה עורך דין אתה לוקח.
לא הייתה לי כוונה להוציא כאלה סכומים, ובמיוחד לא בהתחלה, בדיון הראשון. לא הבנו לאיפה זה הולך. חשבנו שאולי יציעו לנו עסקת טיעון שאולי נסכים לקחת אותה. ובאמת, התביעה הציעה פשרה: בואו, תודו בעבירה – תקבלו אי–הרשעה, שזה בעצם אין תיק פלילי, ותעשו 120 שעות לתועלת הציבור. כולם הסכימו, חוץ ממני. לי זה הפריע. זה מראה שיש למשטרה שיטה קלוקלת של 'בוא נגיש כתב אישום, אבל אחרי זה בוא תודה ונבטל את זה.' בשביל מה כל זה? והייתה לי גם בעיה להודות בעבירה שהיא לא נכונה. אין כזאת עבירה. טקסס הולדם זה משחק של יכולת. הוא לא משחק של מזל!"

משחק אסור

כאן אנחנו מגיעים לשורש המחלוקת הגדולה ביותר בין שחקני הטקסס הולדם למערכת המשפט הישראלית. החוק קובע כי "משחק אסור" הוא א’ – משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף, או בטובת הנאה – וב’, התוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת. הקריטריון הראשון ברור למדי: אם אתה משחק בבית, בשביל הכיף, ללא מעורבות של כסף – אז זה חוקי לגמרי. הקריטריון השני, זה שמתייחס לגורל או למזל, לעומת יכולת – הוא קצת פחות מובן מאליו.

ישנם משחקים שאין עוררין על כך שהם נופלים באחת משתי הקצוות של הסקלה. רולטה, למשל, היא משחק המבוסס באופן מובהק על מזל עיוור: אני לא יכול להשפיע על התוצאה בשום דרך. שח-מט, לעומת זאת, הוא משחק שכולו יכולת: שחקן טוב ינצח שחקן פחות טוב. משחקים אחרים, לעומת זאת, אינם כה ברורים וידועים. כל מי שמכיר שש בש, לדוגמא, יודע שיש במשחק רכיב לא מבוטל של יכולת וניסיון – אבל גם רכיב לא קטן של מזל. נניח שאני משחק שש-בש נגד מרום, בני בן החמש. לי יש ניסיון מצטבר של אלפי שעות משחק שש בש במילואים, ובדרך כלל אני אנצח את מרום בקלות – אבל אם במזל, למרום ייצא כל הזמן דאבלים בקוביות, אני אפסיד. אמנם הממזר הקטן מיד ייענש על משהו לא קשור כדי למחוק לו את החיוך מהפנים – אבל עדיין הפסדתי. מה זה אומר? האם שש בש הוא משחק מזל או יכולת?

גם טקסס הולדם, כמו השש-בש, נמצא באותו שטח אפור ולא מוגדר שבין משחק מזל ומשחק יכולת. הקלפים מחולקים באקראי, כך שבכל סיבוב אני יכול לקבל קלפים גרועים או קלפים טובים ואין לי שליטה על כך – כמו סיבוב ברולטה. מאידך, חלק מהקלפים במשחק – חמשת הקלפים המשותפים שכל השחקנים יכולים להשתמש בהם – פתוחים לעיני כל, בדומה לאופן שבו כלי השחמט על הלוח גלויים לשני השחקנים. כמו בשחמט, שחקן מיומן יכול להעזר במידע הגלוי הזה, יחד עם מה שהוא יודע על שני הקלפים שברשותו – כדי להעריך את חוזק הקלפים שבידי יריביו ולהמר או לפרוש בהתאם. זאת ועוד, שחקן מיומן יכול גם לקרוא את שפת הגוף של יריביו כדי להבין מה עובר במוחם ולקחת את המידע הזה בחשבון. שחקני פוקר גדולים הם כמעט תמיד אמנים בזיהוי הרמזים הלא-ורבליים האלה, כגון קצב ועומק נשימותיו של השחקן היריב. נשימות שטוחות, שקטות מאד, הן פעמים רבות סימן ללחץ – בעיקר אם השחקן הימר סכום משמעותי על קלפים חלשים יחסית.

במילים אחרות, מרכיב היכולת בטקסס הולדם הוא משמעותי מאד, וזו גם אחת הסיבות העיקריות לפופולריות שלו: הוא נתפס בעיני השחקנים למשחק שיש בו הרבה יותר חכמה ואסטרטגיה מאשר גרסאות הפוקר האחרות. השאלה המתבקשת היא: מי מהמרכיבים האלה חשוב יותר לניצחון בטקסס הולדם, מזל או יכולת? זו שאלה שהתשובה עליה תכריע את גורלו של רוני במשפט שניצב מולו, שהרי החוק קובע שמשחק אסור הוא משחק שתוצאותיו תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת. זו בדיוק השאלה שעמדה במרכז שני משפטים קודמים שנערכו בישראל בשאלת חוקיותו של טקסס הולדם.

הפעם הראשונה שטקסס הולדם עמד למבחן החוק בישראל הייתה ב-2008. כמו במקרה של רוני מנשה, גם במקרה זה פשטה המשטרה על דירה בתל אביב שבה נערכו משחקי טקסס הולדם, עצרה את המארגנים והגישה כנגדם כתבי אישום. ההגנה טענה כי טקסס הולדם הוא משחק שבו מרכיב היכולת גובר על מרכיב המזל, ואף הביאה פרופסור לסטטיסטיקה מהאוניברסיטה העברית להעיד על כך –

"טורניר של טקסס הולדם הנו משחק שהזכייה בו תלויה באופן משמעותי יותר בכישורי הבנה ויכולת אסטרטגיים של המשתתפים בו מאשר בגורל. ההסתברות של שחקן תבוני בעל כישורים אסטרטגיים בהתמודדות עם שחקן שאינו בעל כישורים אלו לזכות בטורניר עולות בהרבה על 50%."

הפעם השנייה שבה עמד טקסס הולדם למשפט הייתה ב-2015. בני זוג שניהלו ערבי פוקר בדירתם בירושלים נעצרו והועמדו לדין, וגם במקרה זה הביאה ההגנה עד מומחה, הפעם פרופ' למתמטיקה מאוניברסיטת בר-אילן שאמר דברים דומים לאלו של העד המומחה מהמשפט הקודם:

"במשחק בודד ישנו יתרון מסוים לשחקן תבוני על פני שחקן שאינו תבוני. ברצף משחקים יתרונו של שחקן תבוני עולה בצורה דרמטית, ובטורניר בו משחקים מאות או אלפי משחקים שונים, יכולותיו של השחקן מכריעות ואילו רכיב הגורל […] הופך להיות כמעט חסר משמעות."

במילים אחרות, כשמשחקים כמה וכמה סיבובים של טקסס הולדם – האקראיות של המזל מתאזנת, וחשיבותו של מרכיב היכולת גוברת. זה כמו בשש-בש: אם נשחק עשרה משחקים רצופים, מרום יכול לנצח אותי פעם אחת, אולי פעמיים – אבל את רוב המשחקים הוא יפסיד. אך בשני המשפטים, ב-2008 וגם ב-2015, בחרו השופטים לדחות את חוות דעתם של המומחים – ולהתעלם ממנה. מדוע? כיוון שבעיני בית המשפט, שני העדים המומחים אינם נחשבים ל’שחקני טקסס הולדם ממוצעים’, ולהגדרה של ‘שחקן ממוצע’ יש חשיבות רבה לגבי בחינת החוקיות של המשחק. ההלכה המשפטית קובעת כי – ואני מצטט מהכרעת הדין במשפט מ-2008 –

“סיווגו של משחק יעשה לפי טיבו, והקובע אינו כישרונו או ניסיונו של השחקן המומחה או המעולה, אלא על פי משחקו של השחקן הממוצע.”

דהיינו, אם במשחק יש מרכיב של יכולת אבל רק גאונים או שחקנים מוכשרים במידה יוצאת דופן מסוגלים להפגין יכולת שכזו וכל השאר מוכרחים להסתמך על המזל – אזי המשחק עדיין מוגדר כמשחק מזל לכל דבר ועניין. המומחים שהובאו מטעם ההגנה – פרופסורים מכובדים באקדמיה – אינם ה'שחקן ממוצע'. ראשית, הם מתמטיקאים מוכשרים ולכן סביר שיוכלו לבצע חישובים סטטיסטיים מורכבים ששחקנים אחרים לא יוכלו לחקות. שנית, ואולי חשוב יותר – שני המומחים כלל לא היו שחקני טקסס הולדם. הנה שוב ציטוט נוסף מפסק הדין של המשפט מ- 2008:

"חוות דעתו של המומחה הינה תיאורטית […] המומחה לא שיחק או צפה בפועל במשחקים […] אלא מכיר תיאורטית את חוקי המשחק ומסתמך על מאמרים ומחקרים בנושא. [תקדימים אחרים קובעים] כי יש ללמוד איזה יסוד גובר במשחק, מזל או יכולת, מהעדויות בשטח ולאו דווקא מעדויות מומחים […]"

גם השופט במשפט השני, מ-2015, כתב דברים דומים:

"חוות דעתו של פרופ' מרצבך תיאורטית לחלוטין. העד אישר, בחקירתו הנגדית, כי לא שיחק מעולם פוקר וכל הידע שלו בענין עיוני לחלוטין. התקשיתי להבין כיצד יכול אדם לחוות דיעה על אופיו של משחק והכישורים הנדרשים לזכיה בו, מבלי ששיחק ולּו משחק אחד."

במילים אחרות – כיוון ששני הפרופסורים כלל אינם שחקני טקסס הולדם, ממילא דעתם אינה יכולה לייצג נאמנה מצב שחקן הולדם ממוצע. כנגד שני התקדימים הברורים האלה, החלטתו של רוני לדחות את עסקת הטיעון שהציעה התביעה וללכת למשפט – נראית, על פיו, כמו החלטה די מטופשת. אבל עבור רוני, זה היה עניין עיקרוני.

"[רוני] אמרו לי – 'בוא, תודה שזה משחק מזל. קשה לי לעשות את זה. מה זה קשה? אני לא יכול לעשות את זה. עובדה שלא עשיתי. אני לא יכול להודות שטקסס הולדם הוא משחק מזל. הוא פשוט לא משחק מזל.
[רן] אז מציעים לכם, לחמישתכם, עסקת טיעון שבתכלס נותנת לך עונש לא חמור במיוחד. 120 שעות לטובת הציבור – ראינו יותר גרוע, כנראה…מה עושים כל האחרים?
[רוני] כל האחרים קופצים על זה. מין הסתם זה הגיוני: אחד הוא מנהל המקום, שברור שהוא יקפוץ על זה כי אם הוא יגיע למשפט העונש שלו יהיה גדול יותר משל האחרים. מחלקי הקלפים האחרים גם כן קפצו על זה, כי כולם היו בשלב כזה או אחר של לימודים: עריכת דין וראיית חשבון. תיק פלילי מונע מהם לקבל רשיון לעסוק בזה. הם קפצו על המציאה כדי שהעבודה שלהם לא תפגע בהמשך. אני, באותו הזמן, לא חששתי מתיק פלילי – ולכן גם החלטתי ללכת ולהוכיח בבית המשפט שזה לא משחק מזל. אני איש של עקרונות. זה אפילו משהו שלילי באיזשהו שלב. אני חושב שאצלי זה עבר קצת לצד השלילי. אני איש של עקרונות, ולא יכולתי להודות בעבירה כזו. זה מה שהייתי צריך לעשות בבית המשפט: לקום מול השופטת ולהגיד – 'אני מודה בעבירות שמיוחסות אלי, ואני מודה שטקסס הולדם הוא משחק מזל.' זה לא משהו שיכולתי להגיד. היה גם שלב שהשופטת במשפט ניסתה לשכנע אותי להודות בזה, והסברתי לה למה אני לא יכול להודות בזה מבחינה מוסרית ועקרונית. היא אמרה לי – טוב! בקטע הזה אני לא יכולה להתווכח אתך,זה משהו פנימי אצלך. אז נלך למשפט."

היה מישהו אחד שהיה יכול לסייע לרוני, אולי אפילו להטות את הכף ולאפשר לו לזכות במשפט.

סטס טישקביץ'

"[סטס] אהלן. קוראים לי סטס טישקביץ'. נולדתי בביילרוס, עליתי לישראל בגיל חמש. למדתי ברידג' בבית הספר, בחטיבת הביניים. הייתי אלוף הארץ במיני–ברידג' שנתיים ברציפות – ככה התחילה האהבה שלי לקלפים. עשיתי תואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול, באוני' תל אביב. אמא שלי הייתה מאד גאה בי שסיימתי את זה. תוך כדי זה שיחקתי פוקר. בהתחלה כתחביב, ובהמשך בצורה יותר רצינית."

בניגוד לשני העדים המומחים במשפטים הקודמים, לסטס יש ניסיון מעשי בטקסס הולדם. ה-מ-ו-ן ניסיון.

"[סטס] ב-2012 שיחקתי בעיקר קאש. הרווחתי משהו כמו שלוש מאות אלף שקל, שילמתי בערך מאה אלף שקל מס, באהבה. ב-2013 לקחתי מקום שביעי בטורניר מאד גדול באינטרנט, אז זה עוד שנה שהסתיימה ברווח של שלוש מאות אלף שקל, פלוס מינוס. ב-2014 התחלתי גם ללמד פוקר, בהתחלה לבודדים ואחרי זה לקבוצות. אחרי זה פתחתי את האקדמיה הישראלית לפוקר, מוסד שמלמד פוקר בכיתות, עם מצגות ותרגולים מודרכים בשולחן. מיזם די גדול, שהיום הוא עסק של מעל לחמישים עובדים. יש לנו מתחם גדול בראשון לציון. במקביל פיתחתי אפליקציית לימוד פוקר באנגלית, שנקראת 'Poker Fighter', וגייסנו כסף עבורה.
[רן] בכמה כסף זכית עד היום בפוקר?
[סטס] בוא נגיד, מעל מיליון שקלים."

במילים אחרות, להביא את סטס להעיד עבורך במשפט על טקסס הולדם, זה בערך כמו להביא את אורי מלמיליאן להעיד לטובתך במשפט על כדורגל. רוני וצוות ההגנה שלו מהסנגוריה הציבורית ידעו שאם יצליחו להביא את סטס כעד הגנה, בית המשפט לא יוכל להתעלם מעדותו כפי שבחר להתעלם מעדותם של הפרופסורים שלא שיחקו פוקר מימיהם. סטס אולי אינו 'שחקן ממוצע' ביכולותיו, אבל מאידך גם אינו מתמטיקאי גאון, כי אם אדם מן היישוב שהשקיע את הזמן והמאמץ הדרושים כדי להצטיין במשחק האהוב עליו.

אבל רוני מנשה לא היה הראשון שפנה לסטס וביקש את עזרתו בבית המשפט. היו פניות כאלה גם בעבר – וסטס דחה את כולן.

"[סטס] רוני הוא יחסית טיפוס די מוכר בקהילת הפוקר הישראלית, גם לפני המשפט. גם בתור שחקן, גם בתור חובב פוקר שכזה. לי לא יצא לפגוש אותו עד הסיפור של המשפט. אני לא משחק פוקר בישראל, פוקר 'חי', אז לא הכרתי אותו אפילו. הוא לא היה הראשון שפנה אלינו. כלומר, במרוצת השנים התקבענו בתור איזו אוטוריתה, בתור גוף חוקי, אז תמיד עורכי דין באו אלינו בכל מיני משפטים חצי–מפוקפקים וביקשו שנתמוך בהם. לא יכולנו. לא יכולנו להרשות לעצמנו לתמוך בגורמים לא נקיים, בוא נקרא לזה."

תדמית עבריינית

ה'גורמים הלא-נקיים' שאליהם מתייחס סטס הם עבריינים מהעולם התחתון. זה לא צריך להפתיע אותנו: הקלישאה ההוליוודית של גנגסטרים סביב שולחן עגול, מעשנים, שותים ומשחקים פוקר בעודם טווים תוכניות זדוניות הטביעה אצל רובנו את התדמית השלילית והעבריינית של משחק הקלפים. אבל אולי תופתעו לשמוע – או בעצם, לא תופתעו לגלות – שבדומה לקלישאות הוליוודיות רבות אחרות, גם זו אינה מייצגת את המציאות בדיוק רב.

"[רן] מה המעורבות של העולם התחתון בתחום הזה?
[סטס] כמו בכל תחום שלא מוסדר ומפוקח, ופוקר הוא לא יוצא דופן, איפה שיש אנשים שרוצים לספק יצר – ובפוקר מעורבים הימורים, אי אפשר להתכחש לזה – אז העולם התחתון בא וגוזר את הנתח שלו. אנחנו רואים את בתחומי הסמים, הזנות  וההימורים. להגיד לך עד כמה זה עמוק בפוקר? אני חושב שפחות מבתחומים אחרים, כי בסופו של דבר פוקר זה משחק של אנשים. כלומר, זה אני נגדך. הבית גוזר איזו שהיא עמלה מכל יד – אבל היא עמלה יחסית נמוכה. כלומר, הרווחיות של הבית מוגבלת. בניגוד למשחקים כמו רולטה שבהם הבית מרוויח המון, כי אתה משחק נגדו. אז באיזה שהוא מקום, לא כזה כלכלי לנהל אופרצית פוקר. אולי זו אחת הסיבות לכך שמפעל הפיס לא לוקח על עצמו את הדבר הזה. זה לא כזה כלכלי! אני מניח שהעולם התחתון מעורב, אבל יותר בקזינואים לא חוקיים, בסמים…משחקי [ההולדם] הלא חוקיים שאתה רואה בישראל, לא מתנהלים על ידי גורמים עבריינים."

כבעלים של האקדמיה לפוקר, היה לסטס הרבה מה להפסיד ממעורבות במשפטו של רוני מנשה.

"[סטס] זו הייתה החלטה קשה, כי בסופו של דבר האקדמיה [לפוקר] היא מוסד פדגוגי. המטרה שלנו היא ללמד פוקר, ולא להאבק בבתי משפט או לעשות קמפיינים. באיזה שהוא מקום, תחום הפעילות שלנו הוא תחום בעייתי בישראל. גם ככה אנחנו בתחום שהמדינה פותחת עליו עין, אז פתאום להעמד ולהגיד 'אתם לא בסדר, והחוק הזה לא בסדר,' זה קצת חושף אותנו ברמה לא בריאה עבור עסק די צעיר, בסך הכל. עסק של אנשים צעירים ללא הון עצמי מהבית. הייתה החלטה קשה, אבל בסופו של יום החלטנו שאם לא אנחנו – אז מי? כנראה אף אחד. הפניה של רוני הייתה הפניה הראשונה אלינו של אדם נורמטיבי, שיכלנו להרשות לעצמנו לעמוד מאחוריו. החלטנו ללכת על זה. נפגשנו באקדמיה לפוקר עם רוני ועם הסנגורית, מיכל רובינשטיין. היה מאד מעניין. היה תהליך מאד מעניין. אני מקווה שאני יותר לעולם לא יהיה בבתי משפט. זו לא חוויה מהנה במיוחד, לעמוד על דוכן העדים.
[רן] למרות שלא אתה שנמצא כאן 'על המוקד,' כמו שאומרים.
[סטס] באיזה שהוא מקום, ככה עובד בית המשפט – כולם על המוקד! אני לכאורה עד מומחה, אבל תקפו אותי. אמנם פחות מרוני – התובע שם לעצמו את רוני בתור מטרה אישית והעליב אותו שם.
[רן] מה זאת אומרת?
[סטס] קרא לו 'שחקן פוקר טיפש', שאין לו מושג…ממש תקף אותו! באופן אישי!"

זהו גורם נוסף שרוני לא לקח בחשבון כשהחליט ללכת על כל הקופה, ולגרור את מדינת ישראל למשפט עקרוני סביב חוקיות הטקסס הולדם. מסתבר שההחלטה של רוני הכעיסה לא מעט אנשים.

"[סטס] באופן כללי, כל המשפט הזה היה קצת הזוי, בוא נקרא לזה בעדינות. היה פה משהו מאד אישי. איזה שהוא 'למען יראו וייראו', והוא [התובע] אמר את זה בפה מלא, זה רשום בפרוטוקול של דיון פסק הדין. הוא אמר – 'רוני לקח את התיק לבית משפט! לתקשורת! איך הוא העז לבזבז זמן לבית המשפט, איך הוא העז לחשוף אותנו בתקשורת! איך הוא העז לעמוד על שלו!… על זה נעניש, כדי שלא יבואו עוד רוני!'. הלו! זכותו של הבן אדם לומר שזה לא משחק אסור. זכותו להגיד שזה לא משחק מזל, זה משחק יכולת. הוא יכול להפסיד במשפט, אבל מפה ועד ליפול עליו בכל הכוח, כשברור גם לשופט וגם לתובע שהוא בן אדם נורמטיבי, כולם מבינים את זה, ועדיין ניסו לגרום פה נזק…כי בימינו, רישום פלילי לאדם נורמטיבי הוא נזק, נקודה. זה פשוט לשרוף חיים של בן אדם, ועל מה?
[רן] רוני, הוא תקף אותך באופן אישי, התובע?
[רוני] כן, כן. אבל אנחנו לוקחים את זה בערבון מוגבל: זה התפקיד שלו. אני יכול לומר שבדלתיים סגורות, דיברנו הרבה והיינו פתוחים עם התובע. הוא הסביר שזה העבודה שלו וזה התפקיד שהוא צריך למלא. הכל היה באותה המסגרת – אבל כן, הוא תקף אותי, וטען שאני משקר ומסתיר דברים. כמו שסטס אמר, זה לא נעים לעמוד על דוכן העדים. זאת הדרך שלהם. הרי הם לא יכולים לתקוף את העובדות, כי הן עובדות. מה שנקרא – כשאתה לא יודע לדבר על ה issue, אתה מדבר על האיש."

ואם העוינות המפתיעה בעוצמתה שגילתה התביעה לא הספיקה כדי לגרום לרוני להישאר ער בלילות – אזי במרוצת המשפט קיבל רוני החלטה ששינתה את מצבו באופן משמעותי.

"[רוני] באותה התקופה לא הייתה לי עבודה שהייתי צריך לחשוש לגבי עבירה פלילית. לא טסתי הרבה לחו"ל. עבדתי כיהלומן בבורסת היהלומים וכבר הייתי חבר בורסה, ולא היו יכולים לקחת לי את החברות. לא חששתי שגם במקרה הגרוע, תישאר לי עבירה פלילית, זה לא משהו שהפריע לי. לכן גם הרשתי לעצמי ללכת למשפט ולהוכיח שזה משחק יכולת.
[רן] אבל במהלך המשפט עברת לחברת הייטק, ושם העבירה הפלילית כבר הייתה יותר חשובה לך?
[רוני] כן. במהלך המשפט, עברתי לחברת הייטק ואפילו טסתי הרבה לארצות הברית. מאד חששתי שעבירה פלילית תמנע ממני אישורי כניסה לארצות הברית. שם זה באמת הפריע לי. זאת אומרת, אם היית שם אותי במצב הזה, עם העבודה הזו, ב-2015, כנראה שהייתי לוקח את עסקת הטיעון ואומר תודה רבה… 120 שעות עבודה לטובת הציבור בלי הרשעה. הייתי לוקח את זה וסוגר את הסיפור. אבל זה לא היה המצב.
[רן] בעצם אתה אומר שבמהלך המשפט, גובה ההימור עלה.
[רוני] (צוחק) מה זה עלה…זה All in. לא סתם חיי הטורניר היו כאן בסיכון – כל החיים המקצועיים והקריירה שלי היו בסיכון פה."

אם כן, מה שהחל כערב רגוע של טקסס הולדם עם חברים הפך, בעקבות פשיטה משטרתית, למשפט שבמרכזו עומדת שאלה עקרונית: מהו משחק מזל, ומה מפריד בינו ובין משחק יכולת? ובפרט, האם טקסס הולדם, שהוא גרסה מודרנית ומתוחכמת יותר של הפוקר המקורי, הוא עדיין משחק מזל כמו המשחק המקורי שעליו הוא מבוסס – או שמא מדובר במשחק אחר, משהו שקרוב יותר לשחמט ולברידג'?

ומה שהחל כמהלך מצפוני ועקרוני מצדו של רוני, הפך במרוצת המשפט למאבק הישרדות על שמו הטוב ואולי אף על עתידו המקצועי. זה היה השלב שבו שמע רוני על פיתוח טכנולוגי חדש ומרתק: בינה מלאכותית המסוגלת לשחק טקסס הולדם נגד שחקנים ברמות הגבוהות ביותר – ואף לנצח אותם. לפיתוח הזה היה הפוטנציאל להפוך את כל המשפט על פיו ולמוטט את טענות התביעה.

"[רוני] ברגע שיש מכונה שמנצחת, זו הוכחה מוחצת לכך שזה משחק יכולת."

זה גם היה השלב שבו נכנסתי לתמונה. בפרק הבא נשמע על ההיכרות המוקדמת שלי עם רוני, עוד מתקופת הצבא, ועל הדואר האלקטרוני המפתיע שקיבלתי ממנו לפני שנה במהלך המשפט. נשמע על הכרעת הדין במשפט של רוני, וננסה להבין מה טומן בחובו העתיד עבור טקסס הולדם. כל זאת ועוד, בפרק הבא של עושים היסטוריה.

ביביליוגרפיה ומקורות

https://www.quora.com/Why-is-Texas-holdem-so-popular-relative-to-other-poker-games
https://www.youtube.com/watch?v=X6G1OJCx9HQ
https://www.youtube.com/watch?v=UkXI-zPcDIM
https://www.theguardian.com/science/head-quarters/2015/jan/14/poker-game-skill-luck-cepheus-bot-program
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22892961
http://neuroskeptic.blogspot.co.il/2012/08/is-poker-game-of-skill-or-luck.html
https://www.quora.com/Is-Texas-Holdem-Poker-a-game-of-chance-or-a-game-of-skill-and-what-percentage-of-success-in-the-game-is-skill
https://www.pokerstars.com/en/blog/team_pokerstars_blogs/ivan_demidov/2014/poker-and-the-nash-equilibrium-151970.shtml?no_redirect=1
https://www.pokervip.com/strategy-articles/maximize-your-poker-earnings/nash-equilibrium-explained-1
http://www.nber.org/papers/w17023.pdf
https://www.youtube.com/watch?v=OGJaYVHenPg
https://blog.lawguide.co.il/showarticle.asp?a=17687
https://blog.lawguide.co.il/showarticle.asp?a=17687
http://www.nigmalim.co.il/%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%A8-%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%A1-%D7%94%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%9D-%D7%9E%D7%A9%D7%97%D7%A7-%D7%A7%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%9D/
https://www.themarker.com/magazine/MAGAZINE-1.2837285
http://www.sciencemag.org/news/2015/01/texas-hold-em-poker-solved-computer
https://www.folio.ca/poker-playing-program-knows-when-to-fold-em
https://www.wired.com/2015/05/humans-play-ai-texas-hold-em-now/
https://spectrum.ieee.org/robotics/artificial-intelligence/pokerplaying-ais-today-skynet-tomorrow
https://www.technologyreview.com/s/603385/why-poker-is-a-big-deal-for-artificial-intelligence/
https://interestingengineering.com/artificial-intelligence-wins-800000-against-poker-masters
https://www.wired.com/2017/01/ai-conquer-poker-not-without-human-help/
https://spectrum.ieee.org/automaton/robotics/artificial-intelligence/meet-the-new-ai-challenging-human-poker-pros
https://www.cmu.edu/news/stories/archives/2017/january/poker-pros-vs-AI.html
https://www.themarker.com/career/1.489910
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4096529,00.html
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000355596
https://www.psakdin.co.il/Court/%D7%92%D7%96%D7%A8-%D7%93%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%A7-%D7%A4-3814-07#.Wow6l-aYPCI
http://www.news1.co.il/uploadFiles/5962550640107.pdf
https://www.dok.co.il/psika/files/pdfs/5099536.pdf
https://www.themarker.com/law/1.2808827
https://www.scientificamerican.com/article/game-theorists-crack-poker/
http://www.cbc.ca/news/technology/heads-up-limit-texas-hold-em-poker-solved-by-university-of-alberta-scientists-1.2893987
https://www.huffingtonpost.com/vanessa-van-edwards/body-language-and-poker-t_b_5512220.html