במקום במסדר סיום רב רושם, דוד חודק, והחניכים שלו בקורס קציני שריון-קק"ש, מצאו עצמם בתוך קרבות הדמים מול הצבא המצרי על גדת תעלת סואץ.
בנימוקים לעיטור העוז שבו עוטר נכתב בין השאר: "... עם בוקר נשאר עם טנק פגוע, כשמסביבו פצועים רבים וטנקים פגועים. למרות שסג"ם דוד חודק לא היה המפקד הבכיר במקום, נטל לידיו את ארגון הפינוי של הנפגעים, ואף הצליח בכך - וכל זה תחת אש אויב חזקה. ב-8 באוקטובר 1973 נפצע סג"ם דוד חודק, אולם סירב לפינוי, ורק לאחר שהתמוטט פונה לביה"ח. לאחר כמה ימי התאוששות חזר ליחידתו להמשיך בקרבות".