כשבגרוש היה חור - פודקאסט על כסף ששינה את ההיסטוריה

ההיסטוריה מלאה סיפורים בהם כלכלה וכסף הם השחקנים הראשיים. הצטרפו למסע בזמן אל הסיפורים המדהימים האלה.

  • אפליקציית רשת עושים היסטוריה (למכשירי אנדרואיד)
  • עקבו אחרינו בפייסבוק!
  • Twitter
  • להאזנה באייטונז (למכשירי אפל)
  • RSS

האנשים שהפכו את אמריקה לגדולה - ושילמו את המחיר [כשבגרוש היה חור]

במחצית השנייה של המאה ה-19 ארצות-הברית הפכה למעצמה של ממש. בתקופה הזו נרשמו שם מאות אלפי פטנטים, מפעלים לא הפסיקו לעבוד, ומהגרים הגיעו מכל קצוות תבל כדי ליהנות מהעוגה התופחת. אולם בצל הצמיחה הזו היו לא מעט משפחות שלא נהנו מכל העושר הזה. מי היו אותם אנשים? מה הייתה השפעתם של ועדי העובדים? במי צידד הממשל? ואיך המהגרים נכנסים לתמונה?

משביתה למלחמה: הקרב על מפעל הפלדה [כשבגרוש היה חור]

עד כמה חשוב לכם מקום העבודה שלכם? אתם מסוגלים לראות את עצמכם נלחמים עליו? כלומר, ממש נלחמים עליו - עם רובים, קליעים, פצועים והרוגים. ב-1892 העובדים במפעל הפלדה בהומסטד, פנסילבניה, יצאו לקרב כנגד הבעלים של המפעל, אנדרו קרנגי, ושכירי החרב שלו. בואו לשמוע איך זה נגמר.

שיווק רשתי ופירמידות: איך הכל התחיל? [כשבגרוש היה חור]

לחלקנו זה ודאי קרה: שיחת טלפון ממכר כזה או אחר שמציע לנו להצטרף למיזם מדהים, שבמסגרתו צריך למכור מוצר איזוטרי או לגייס מוכרים נוספים למיזם והכל במעט עבודה ובתמורה לעושר אגדי שישנה את חיינו. התופעה זכתה לשם "פירמידה" ותולדותיה קשורים למכתבי שרשרת מהמאה ה-19 ודואר הזבל הראשון, שהומצא עוד לפני האינטרנט. והכי חשוב, מה הופך שיווק רשתי לפירמידה?

[כשבגרוש היה חור] רפובליקת ויימאר: אז איך נגמרה האינפלציה?

הגרמנים טענו שהאינפלציה המשתוללת באשמת הפיצויים שנדרשו לשלם, אבל יכול להיות שהבעיה נגעה דווקא במדיניות שגרמניה התעקשה לנקוט: שילוב של מדיניות סוציאליסטית יקרה עם מיסים נמוכים מידי על בעלי ההון. ואולי הם רק עשו מה שממשלות בדמוקרטיה עושות, וניסו לדאוג שכולם יהיו מרוצים ולא לעורר את זעם ההמון. אז מה באמת הוביל לאינפלציה? ולמה כל כך קשה לתת תשובה חד משמעית?

[כשבגרוש היה חור] איך לממן מלחמת עולם?

הסכם ורסאי דרש מגרמניה פיצויים עצומים שהסתכמו בעשרות מיליארדי מארקים והובילו אותה לקריסה כלכלית. האמנם? מבט מעמיק על השתלשלות האירועים מעלה תהיות שמערבות, בין היתר, תיבות מלאות בזהב שהוחבאו בטירה, וקמפיינים שיווקיים שקראו לגרמנים להשקיע במלחמה בתשואה שלא תחזור. מה עמד מאחורי אותן הבטחות ותיבות גדושות זהב? מתי באמת נזרעו זרעי האינפלציה? למה התקבעה הדעה שהפיצויים אשמים? ומה הקשר של מוכר התפוחים לעניין?

[כשבגרוש היה חור] הסכם ורסאי: ההסכם שריסק את גרמניה?

הדמוקרטיה הצעירה של גרמניה שנולדה מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה סבלה מהיפר אינפלציה שפירקה את המרקם החברתי, ריסקה את כלכלת המדינה והייתה כר נוח להתפתחות תנועות קיצוניות, ביניהן הנאצים והיטלר. איך נראית כלכלה שהמחירים בה עולים בקצב מסחרר? איך זה לחיות במדינה שבה אנשים מגיעים עם מזוודות מלאות בכסף למכולת והעובדים מקבלים בה שכר פעמיים ביום? מה מוביל מדינה למצב כזה? איך הגיבו לכך המדינות שדחקו את גרמניה לפינה הזאת? והאם אנחנו בעיצומו של תהליך דומה בישראל?

[כשבגרוש היה חור] האדם שהמציא את הונאת פונזי

צ'ארלס פונזי אחראי לאחת ההונאות הגדולות ביותר בהיסטוריה האמריקנית. במסגרת ההונאה הוא טען שהוא מנצל - באופן חוקי לגמרי - ארביטראז'. מה זה ארביטראז' בכלל? איך זה קשור לבּוּלים? והאם פונזי באמת המציא את הונאת פונזי?

[כשבגרוש היה חור] איך יצאנו מתקופת הצנע?

בתחילת דרכה, כל מדינת ישראל חיה על-פי מדיניות הקיצוב שקבעה הממשלה, זאת בעקבות הרצון להגביל את תנועת מטבע החוץ. מדינת ישראל הצעירה געשה בזמן ששביתות ושוק שחור הפכו לשגרה יום-יומית. בצל ההפגנות הרבות, נשאלה השאלה המתבקשת: האם מדיניות הקיצוב היא הפיתרון המתאים כדי לשלוט בתנועת מטבע החוץ? ואם לא, מה האלטרנטיבה? ובדיעבד - מה הוציא את המדינה מהבוץ?

[כשבגרוש היה חור] מי אמר שוק שחור?

בשנות החמישים שגשג בארץ שוק עצום בהיקפו. לא היה זה שוק הכרמל, ולא שוק רמלה, וגם לא מחנה יהודה. מדיניות הקיצוב באותם ימים הביאה לפריחתו של השוק השחור, בו נמכרו המוני מצרכים שהמדינה ניסתה להגביל את צריכתם. מי לקח חלק בחגיגה הזו? כיצד מדיניות הממשלה תמרצה אנשים לסחור בשוק השחור? ומה היה מקומם של העולים החדשים ביחסי הכוחות שהתהוו?

[כשבגרוש היה חור] המלחמה על התפריט הלאומי

תקופת הצנע הייתה תקופה של קיצוב. נדרש שכולם יצרכו פחות ואפילו יאכלו פחות בכדי שיישאר מספיק לכולם, ובשביל זה צריך היה להסכים על תפריט אחיד ומזין שיספיק לכל האוכלוסייה. איך המפלגות החרדיות והדתיות תרמו להנעת המדיניות? האם באמת כולם קיבלו את אותה ההקצבה? כמה עיגולי פינות היו, וכיצד הן התרחשו?

[כשבגרוש היה חור] מה הוביל לתקופת הצנע?

תקופת הצנע היא נקודת ציון בהיסטוריה הישראלית שכולם מכירים, אבל מפתיע לגלות שהרגעים שקדמו לה לא אופיינו בהמונים שגוועו ברעב. להפך - ברחוב הישראלי היתה אווירה הקרובה יותר לשגשוג מאשר לשפל. אז למה בכל זאת החליטה המדינה לנקוט במדיניות כה רדיקלית? מה היה המקום של מטבע חוץ בפרשה הזאת? ואיך נכנס לתמונה המצור על ירושלים?

[כשבגרוש היה חור] גיאו-כלכלה: דוגמאות מהשטח

גיאו-פוליטיקה וגיאו-כלכלה הם מושגים שנזרקים לאוויר מידי פעם בלי שמישהו בהכרח טורח להסביר מה עומד מאחוריהם. בפרק זה אירחנו את ניצן פוקס מהפודקאסט "המשחק הגדול", ובעזרתו ניסינו להבין מה זה בכלל גיאו-כלכלה ואיך היא השפיעה על ההיסטוריה ומה מקומה בחיינו בימים אלה. אז על מה דיברנו והסברנו? בין השאר, על טורקיה, קטאר, הסכם ברטון-וודס, מדיניות מוניטרית, הסכמי סחר, ארה"ב וסין. היה מעניין.

[כשבגרוש היה חור] ווטרלו - הקרב שעשה את רוטשילד

בין המיתוסים סביב משפחת רוטשילד ישנו סיפור על רגע מכונן שבו ניצול הזדמנות היסטורית הפך את משפחת רוטשילד למה שהיא. מה היה אותו הרגע? איך הבנה של השוק גרמה לרוטשילדים לגרוף הון עצום? ואיך זה קשור לנפילת נפוליאון?

[כשבגרוש היה חור] על חשבון הברון

הברון רוטשילד השקיע הון רב בחקלאות במושבותיו, אבל השנים עברו והמושבות עדיין היו תלויות במימון שלו. המתיישבים הונחו לגדל גידולים ליצוא כמו ענבים עדינות ליין, תולעי משי, כותנה וטבק אבל דבר מזה לא היה רווחי. למה למרות ההשקעה הגדולה זה נכשל? מה הטמפלרים עשו שגרם להם להצליח? ומה היה השינוי הניהולי שהפך את הקערה על פיה?

רוטשילד - לא מה שחשבתם

הציונות חייבת הרבה לברון רוטשילד, יהודי עשיר שתרם את מיטב כספו לחלום הציוני הצעיר, אבל מאחורי הכוונות הטובות של הברון ישנו גם סיפור קשה, לעיתים טרגי, על מתיישבים מסוכסכים, פקידים השולטים בהם ביד רמה, טמפלרים שמתנהלים אחרת וברון עשיר אחד היושב בצרפת.

דוט קום, תקן הזהב ועוד שאלות מאזינים

לאורך החודשים האחרונים קיבלתי מכם, המאזינים והמאזינות, שאלות רבות ומגוונות. כדי לענות על כולן נצטרך חמישה פרקים, אז בחרתי רק קומץ שאותו תמצאו בפרק הזה. מוזמנים ומוזמנות לשלוח שאלות נוספות!

לסחור בטבע: אז העתיד ורוד?

מאז שהאנושות הבינה שיש לה השפעה ישירה על התחממות כדור הארץ, ניסו מדינות העולם להתאגד כדי לעצור - או לפחות להאט - את התחממות הכוכב שלנו. אבל האם באמת כדאי לנסות? אולי חכם יותר להשאיר את המשימה הזו לדור הבא, שיהיה עשיר יותר וטכנולוגי יותר? ואם בכל זאת מנסים להילחם בהתחממות - אולי נכון יותר לעשות את זה באמצעים אחרים מאלו שהעלו בעשורים האחרונים?

פרק 19: לסחור בטבע: מסחר בפחמן

ב-1997 התכנסו מדינות העולם לדון בבעיה שכולנו מכירים היטב: ההתחממות הגלובלית. הן הציבו יעדים וקבעו מנגנון שיעזור להן לחשב מי תפחית כמה, ואיך מדינה אחת יכולה לפצות על מדינה אחרת שלא מפחיתה את פליטותיה. על פניו - זה נשמע מעולה. אז מה כלל ההסכם? איך עובדת השיטה עליה הסכימו המדינות פה אחד? איך פירוק ברית המועצות קשור לכל העניין? למה למעלה משני עשורים אחרי העולם ממשיך להתחמם? ואיך לעזאזל כל זה קשור למאמר אחד של כלכלן בריטי מהמאה ה-19?

פרק 18: עסקי האוויר (הנקי) של טסלה

קליפורניה פתחה תוכנית לעידוד שימוש ברכבים חשמליים וטסלה היא המרוויחה הגדולה ממנה. מה זו התוכנית הזאת, איך טסלה מרוויחה ממנה ומה צופן העתיד?

פרק 17: לצאת מהמשבר חלק ג - it's all about the money

אחרי מלחמת העולם השנייה העולם כולו היה קיינסיאני, ממשלות נכנסו לגירעונות והתערבו בשווקים על מנת לתקן אותם ולהוציא את המשק ממשבר. פה ושם נשמעו קולות אחרים (ובניהם מילטון פרידמן) שהתנגדו למדיניות הזו אבל לרוב הם היו במיעוט. נדרש משבר מסוג חדש שהמדיניות הקיינסיאנית לא יכלה לו בכדי שהעולם ישנה את דעתו וינטוש את המדיניות הקיינסיאנית. (לפחות לבינתיים)

פרק 16: לצאת מהמשבר חלק ב - לבזבז לבזבז לבזבז

פרק שני על משברים כלכליים והדרך לצאת מהם, הפעם מה למד קיינס מהמשברים של תחילת המאה ה-20 ואיך הוא שינה את ההשקפה הכלכלית המקובלת בעולם. ואגב, מסתבר שהדרך לפתור משברים יכולה להיות דווקא מאוד מהנה...

פרק 15: לצאת מהמשבר חלק א - קיינס

וירוס הקורונה מאיים לייצר משבר כלכלי חמור, הפודקאסט נרתם למאמץ ומתחיל סדרת פרקים חדשה על משברים כלכלים ועל איך לפעול בהם. נתחיל עם האדם שהפך את ההתערבות הממשלתית במשברים לדבר מקובל ורצוי בניגוד לדעה הרווחת במשך שנים. גון מיינארד קיינס.

פרק 14: לסחור בטבע: גשם חומצי

במאתיים השנים האחרונות החלו להופיע תופעות טבע משונות בעולם, יערות החלו לגסוס ולמות, אגמים הפכו לאגמי מוות ומבנים ופסלים עתיקים החלו להתפורר.

לקח לאנושות כמאה שנים לחבר את הנקודות ולהבין שזיהום האוויר הוא שגורם לכל אלו, ועוד כמה עשרות שנים של ניסיונות עד שנמצא פתרון לבעיה.

פרק 13: אנרון חלק ב - אובדן אמון

לאורך שנות התשעים שוק המניות רתח, היו אלה שנים של בועה, ומניות של חברות רבות עלו משווי אפסי לשווי עצום. בשוק כזה חברה כמו אנרון שמזנקת בעשרות אחוזים בשנה- לא נראתה כמו דבר יוצא דופן. אבל במהלך שנת 2000 כשהשוק התרסק וחלומות הדוט קום הפכו לרסיסים, התחיל מצב הרוח בשווקים להתדרדר ומשקיעים שהאמינו
לכל סיפור שאנרון סיפרה הפכו חשדנים יותר. ככל שחפרו המשקיעים התגלו עוד שלדים והלחץ על סקילנג, ליי ופאסטאו הלך וגבר.

פרק 12: אנרון חלק א - רווחים קלים

פרק בשיתוף עם הפודקאסט 'עבר פלילי'
בשנות התשעים אנרון הייתה שם נרדף לחדשנות, לרווחיות וליוזמה. היום לעומת זאת אנרון היא שם נרדף לשחיתות, לתאוות בצע ולפשעי צווארון לבן.
איך הפכה חברת אנרגיה משעממת, ששורשיה נטועים בתחילת המאה העשרים לדבר הלוהט ביותר בתקופת בועת הדוט קום ולבסוף- לכישלון הגדול ביותר של אמריקה התאגידית?

פרק 11: מחיר צודק וסביר

השפל הגדול גרם למשבר אמון גדול בשוק החופשי, בשנות השלושים בארה"ב ראו שברית המועצות לא נפגעה מהמשבר והתחילו לחשוב שאולי תכנון מרכזי הוא לא רעיון רע כל כך. בתוך כמה שנים הוקמו ועדות שקבעו מחירים בתחומים רבים בארה"ב וחיסלו את התחרות על מנת להגן על החברות.
אבל, לאחר עשרות שנים של פיקוח מחירים אגרסיבים העסק התחיל להתפרק...

פרק 10: למחוץ את השורטיסטים

הסיפור של היום הוא סיפור על זוג אחים שרקחו ספקולציה מדהימה בשוק ההון, הם תכננו לנצל את ההבנה שלהם של השוק ואת היכולת שלהם לגייס סכומי כסף גדולים על מנת להשתלט על מנייה ולגרוף בדרך הון לכיסם. אבל למשחק הזה שלהם בשוק ההון היו השלכות גדולות יותר ממה שמישהו יכל היה לתאר.

פרק 9 : מלחמת סחר - גרושים פרק בונוס

גרושים הוא פורמט חדש של פרקי בונוס קצרים הקשורים לפרקים הראשיים של הפודקאסט. מדובר בכל מיני סיפורים שלא נכנסו לסדרת הפרקים הראשית ונזנחו על רצפת חדר העריכה.
הפעם מדובר בחוק המכסים סמוט-האולי שעבר במהלך השפל הגדול בארה"ב והצית מלחמת סחר כלל עולמית.

פרק 8: השפל הגדול חלק ג - גדולים מכדי ליפול

השפל הגדול יכל להיות משבר רגיל אלמלא היה פוגע בארה"ב משבר אשראי חסר תקדים בהיסטוריה של המדינה. בפרק הזה נבין איך זה קרה, איפה טעה שוב הבנק הפדרלי ואילו לקחים מהמשבר מלווים אותנו עד היום.

פרק 7 : השפל הגדול חלק ב - כסף קל

הדלק שהניע את שנות העשרים העליזות היה כסף קל שהזרים הבנק הפדרלי הצעיר לשוק, אך הכסף הקל גם ניפח בועה שאיימה להרוס את המסיבה.

פרק 6: השפל הגדול חלק א - פאניקה

הדלק שהניע את שנות העשרים העליזות היה כסף קל שהזרים הבנק הפדרלי הצעיר לשוק, אך הכסף הקל גם ניפח בועה שאיימה להרוס את המסיבה.

מחילה למכירה

בימי הביניים המאוחרים הפכו הנזירים הקתולים והכנסיה בכלל מאנשים שכל מהותם היא חיי דת לאנשי עסקים חריפים ולבעלי אדמות מהעשירים באירופה. הכנסייה הקתולית החזיקה שליש מהאדמות באירופה ועשירית מהאוכלוסייה שירתו בה. היא התנהלה כמונופול עסקי דורסני ומכרה ביעילות את המוצר האולטימטיבי, גן העדן. בפרק הזה נספר איך זה קרה...

עליית האוליגרכים פרק ג - הון-שלטון

לאחר התפרקות ברית המועצות רוסיה הופכת למדינה עצמאית וקפיטליסטית בתוך שנים ספורות. המעבר מזמן הזדמנויות לצבירת הון אדיר. אבל לאנשי העסקים ההון הוא רק ההתחלה הם שואפים לשלוט ברוסיה. בואו לשמוע איך זה נגמר.

עליית האוליגרכים פרק ב - בנייה מחדש

בפרק הזה נשמע על הפרסטרויקה, התוכנית הכלכלית שהייתה אמורה לאושש את הכלכלה החולה של ברית המועצות. במהלך הפרסטרויקה עלה והתעשר דור חדש של אנשי עסקים ברוסיה בעוד ברית המועצות עצמה החלה להתפורר.

עליית האוליגרכים פרק א - מחסור

בשלושת הפרקים הבאים נשמע את הסיפור המרתק של עליית האוליגרכים ברוסיה. מה גרם לעם הרוסי לזנוח עשרות שנים של שאיפה לקומוניזם אידיאלי ולרדוף אחר החלום הקפיטליסטי? מה גרם לקומוניסטים להיכשל כל כך ולמה החלום הקפיטליסטי אכזב גם הוא? מי היו האנשים שהצליחו להתעשר כל כך ואיך הם עשו זאת? כשהתחלתי את המחקר לפרק חשבתי שהתשובות לשאלות האלו פשוטות, היום אני מבין שמדובר בתהליכים כלכליים שערכו שנים, מלאים בכוונות טובות וברצון טוב של הממשל. ובכל זאת בסוף שנות התשעים קבוצה של אחדים החזיקה חצי מהמשק הרוסי ושלטה בתקשורת ובפוליטיקה הרוסית. היו אלה האוליגרכים.

הקפיצה הגדולה קדימה

הצטרפו אלי למסע אל סין של המאה הקודמת, בה מהפכן קומוניסט סחרר מדינה שלמה בתוכנית כלכלית מדהימה שזכתה לשם 'הקפיצה הגדולה קדימה'.
בפודקאסט ניקח את הסיפור ההיסטורי המדהים הזה ונחשוף מעט מהעקרונות הכלכליים שמאחוריו.
תודה ליובל מלחי על שתרם מזמנו והניסיון הרב שלו להפקת הפרק.

הכירו את המגיש

"שמי רועי גרון ואני בעל תואר שני מחקרי בכלכלה, ותואר ראשון בהנדסת חשמל ומחשבים. אני מתעניין בכלכלה על ענפיה השונים, היסטוריה כלכלית, כלכלה מדינית, תורת המשחקים ושוק ההון. במחקר שלי באונ' ניסיתי לענות על השאלה מה יותר משפיע על יעילות כלכלית הפרטה או שחיתות. את הפודקאסט הזה התחלתי מתוך תקוה למצוא מכנה משותף עם אנשים שנהנים לדבר ולחשוב על כלכלה והיסטוריה"

© 2020 רשת עושים היסטוריה