
עושים ת'מוות
הפודקאסט שעוסק בנושאים שנוגעים לכולנו וכולנו מנסים להדחיק, מביא לכם את הסיפורים הכי מרתקים העוסקים בתחום דרכו האחרונה של אדם. מוגש בחסות עלי שלכת, בית לוויות מודרני העוסק בקבורה אזרחית, שריפת גופות, טקסי לוויה ואזכרה, מפעלי הנצחה, אדמיניסטרציה וטיפול בירוקרטי.
לפי המסורת היהודית, קבורת ארץ ישראל הייתה נהוגה בתקופת המשנה והתלמוד. הנפטר נקבר באדמה בקבורת שדה רגילה בטקס יהודי, אך ללא הצבת מצבה. בחלוף שנה, מלקטים את עצמות הנפטר ומעבירים למתחם גלוסקמאות סמוך, למנוחת עולמים בחלקה משפחתית.בפרק זה יספר הרב רפי אוסטרוף, על הליך קבורה מיוחד זה,ועל הפתרונות שהוא מציע.
המון שנים הלכנו סחור סחור סביב המחלה שאין להגיד את שמה. לד"ר רעיה ליבוביץ מנהלת המכון האונקולוגי באסף הרופא יש גישה מעניינת ומרתקת לנושא. יחד ניגע בנושא הכואב והרגיש שמשנה חיים. הפעם בעושים ת'מוות ננסה לשפוך קצת תקווה על העולם הלא פשוט הזה שנקרא מכון אונקולוגי, נסקור גישות שונות וננסה למצוא קצת אור בתחום הסרטן.
כ-600 איש נעלמו בישראל מאז קום המדינה, ולא בקרב, ועד היום - אין אדם שיודע להגיד מה עלה בגורלם. הפעם בעושים ת'מוות - נעדרים. מדוע אנשים נעלמים מבלי שאף אחד יודע מזה? מהם הקריטריונים לקביעת סטטוס 'נעדר'? ולמה אנחנו כל כך ממהרים לחרוץ את גורלם, לחיים או למוות, של הנעדרים? איתנו באולפן ד"ר אורי כץ, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, שחוקר את תחום האזרחים נעדרים בישראל.
ד"ר שירלי אברמי, איבדה את אביה כשהתאבד בהיותה בת תשע בלבד. לאחר 25 שנה של שתיקה, החלה שירלי לחקור את הנושא במסגרת לימודיה לתואר השני בעבודה סוציאלית כשחיברה תזה בנושא השפעה של התאבדות הורה על ילדיו וחיברה את הספר 'עדיף שהיה מת במלחמה'. הפעם בעושים ת'מוות נשוחח עם שירלי על התופעה המטרידה שרבים נמנעים מלדבר עליה ושגובה את חייהם של מאות ישראלים מדיי שנה.
עם השנים דבקו סטיגמות רבות בנוגע למהו טיפול פליאטיבי. ביניהן: מי שבוחר בטיפול זה כנראה סובל ממחלה חשוכת מרפא או שהרופאים הם קבוצת תמיכה שיושבת עם החולה ושרה איתו שירים. בפועל מדובר בגישה טיפולית שעוסקת בהארכת החיים של החולה, תוך התמקדות בהפחתת הסבל ומתן יכולת לבחור בין מספר אפשרויות טיפול העומדות לרשותו. ד"ר רתם תלם, ראש היחידה לרפואה פליאטיבית במרכז הרפואי איכילוב, סיפרה לנו עוד על הטיפול המרתק, ניפצה עוד כמה מיתוסים בדרך והעידה גם על תהליך הליווי והתמודדות האישית עם החולים.
מה קורה למידע אישי מקוון שנשאר לאחר מותנו? למי יש גישה למידע שהשאירו קרובינו שנפטרו ומה אנחנו יכולים לעשות איתו? הפעם ב'עושים ת'מוות' ממשיכים את השיחה עם ד"ר טל מורס שיספר גם מה המדיניות של חברות ענק כמו גוגל ופייסבוק לגבי אדם שרוצה למחוק מידע אישי ששמור אצלן, ואילו כלים טכנולוגיים לניהול המידע הזה הן מציעות לאחר מותו של אדם.
חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית מספר על מקרה ייחודי ובלתי נשכח עבורו בו פעילות המכון שינתה את כיוון החקירה של מקרה מוות. עוד יספר על איך התחיל הרומן עם המוות והרצון לעבוד ברפואה משפטית, איך מתמודדים עם השחיקה, על הקולות שמתנגדים לפעילות המכון ולנתיחת גופות ועל מצוקת המתמחים והמחסור בכוח אדם ממנו סובל התחום.
אחרי מסיבת הקרחת עם הילדים וההתמודדות עם סדרת טיפולים אינטנסיבית ליהיא מתבשרת שהיא 'נקייה' מסרטן, אבל בדיעבד התברר לה שזה זמני בלבד. הסרטן חוזר והיא צריכה לגייס כוחות מחודשים כדי לספר לסביבה ולצאת לקרב הבא. הפעם ב'עושים ת'מוות' תספר ליהיא למה זה כל כך מעצבן כשאומרים לחולת סרטן "יפה לך קרחת, את נראית כמו שינייד או'קונור" ואיך החיים בצל המחלה הובילו אותה לטפל ולהנחות קבוצות של חולי סרטן.
כבר מהילדות המוות סיקרן את ליהיא פרלמן-נחום, פסיכולוגית קלינית מתמחה ומנחת קבוצות למחלימים מסרטן שמדברת עם המוות יום יום. על פניו, מסלול החיים של ליהיא היה שגרתי לחלוטין - זוגיות, ילדים, התמחות, קריירה - עד הרגע שבו היא מתבשרת שאביה חלה בסרטן ריאות בשלב מתקדם. כעבור חודשים בודדים הוא נפטר, ומשם המלחמה שלה רק מתחילה...
מוות של אדם קרוב גורם בדרך כלל לתחושת הלם ועצבות בכל גיל, אך התמודדות עם אירוע כזה כבר בילדות עלולה ליצור משבר אישי עמוק אף יותר. ד"ר נעמי באום, פסיכולוגית המתמחה באובדן ואבל בליווי ילדים ובדגש על חוסן והתמודדות עם טראומה, מספרת איך מתווכים לילדים את הנושא של אובדן ופרידה ואיך ניתן לסייע להורים להתמודד עם הילדים בהקשר הזה.
תכירו את ייפוי הכוח המתמשך - מסמך משפטי עליו חותם אדם עצמאי, שלא איבד את יכולת קבלת ההחלטות וניהול חייו. הכלי הזה מעניק לאנשים עליהם הוא סומך, לרוב בן משפחה קרוב, את הסמכות לקבל החלטות במקומו במקרה בו, חלילה, תיבצר ממנו היכולת לעשות זאת. עו"ד אפרת פריימן מסבירה מהו ייפוי כוח מתמשך, למה חשוב לערוך אותו ואיך הוא יכול למנוע סכסוכים משפחתיים.