ד"ר זהר גזית, מרצה וחוקר, מתארח בפודקאסט לפרק נוסף.
הפעם נדבר על אובדני הריון, עמותות העוסקות במוות, ועל הספר שחיבר "עושים את המוות".

הפרק מתארח בפודקאסט ד"ר זהר גזית, מרצה, מחבר הספר "עושים את המוות" וחוקר סוגיות חברתיות הקשורות במוות. נדבר על מוות בהקשר הישראלי, מוות "טוב" לעומת מוות "רע" ועל ההבדל החברתי בין מוות לאומי ומוות אזרחי

רוב חייו עסק שי פורת בניהול משברים. עבד עם פוליטיקאים, מדינות, חברות ועוד.
אך אפילו ניסיונו הרב בניהול משברים של אחרים, לא הצליח להכין אותו לקושי שהגיע עם המשבר האישי שלו, כשבנו יובל חלה בסרטן.
בפרק זה, יספר שי על יובל, על דרכי התמודדות עם משברים, וישתף ביצירה שנבעה דווקא מתוך השבר.

לפי המסורת היהודית, קבורת ארץ ישראל הייתה נהוגה בתקופת המשנה והתלמוד. הנפטר נקבר באדמה בקבורת שדה רגילה בטקס יהודי, אך ללא הצבת מצבה. בחלוף שנה, מלקטים את עצמות הנפטר ומעבירים למתחם גלוסקמאות סמוך, למנוחת עולמים בחלקה משפחתית.בפרק זה יספר הרב רפי אוסטרוף, על הליך קבורה מיוחד זה,ועל הפתרונות שהוא מציע.

כולנו שמענו סיפורי מחלוקות על ירושה, אבל על שריפת גופה? לא בטוח. שי קדמי, עורך דין לענייני משפחה המתמחה בין היתר בתחום דרכו האחרונה של אדם, מגיע לייעץ לנו כיצד אפשר לדאוג שיכבדו את בקשותייך, בלי ליצור סכסוך משפחתי אחרי לכתך.

מוזר לצפות במוות מהצד דרך סרטים, אבל עוד יותר מוזר שהצפייה הזו מבדרת אותנו. פרופ' אמיר כהן שליו נותן לנו הצצה אל מאחורי הקלעים של ייצוגי המוות בישראל ובתרבויות אחרות, אופן הצגת הדילמות בדרכו האחרונה של אדם ורשימת קלאסיקות שאסור לפספס.

דברו על המוות, מפצירה בנו הילה אשחר, מלווה רוחנית שעוברת מסע עם משפחות ומטופלים בדרכם האחרונה.
בפרק היא מסבירה על שורשי הליווי רוחני, איך תחושת השליחות הובילה אותה למלא את תפקיד האוזן הקשבת, ומסבירה למה חשובה הקשבה לעולמו הפנימי של האדם בתהליך הפרידה מהחיים.

לא תאמינו כמה מילים שקשורות למוות קיימות בשפה העברית. רוביק רוזנטל, כותב ועוסק בשפה שעברית כבר שנים רבות, מגיע להסביר לנו מה מקור הביטויים השגורים והמעניינים ביותר. אז באילו מונחים משתמשים בעולם התחתון? איך נולד הצבע האפור? ומאיפה הגיע הביטוי "אני מת עלייך"? כל זאת ועוד בפרק הקרוב של עושים ת'מוות.

המון שנים הלכנו סחור סחור סביב המחלה שאין להגיד את שמה. לד"ר רעיה ליבוביץ מנהלת המכון האונקולוגי באסף הרופא יש גישה מעניינת ומרתקת לנושא. יחד ניגע בנושא הכואב והרגיש שמשנה חיים. הפעם בעושים ת'מוות ננסה לשפוך קצת תקווה על העולם הלא פשוט הזה שנקרא מכון אונקולוגי, נסקור גישות שונות וננסה למצוא קצת אור בתחום הסרטן.

כ-600 איש נעלמו בישראל מאז קום המדינה, ולא בקרב, ועד היום - אין אדם שיודע להגיד מה עלה בגורלם. הפעם בעושים ת'מוות - נעדרים. מדוע אנשים נעלמים מבלי שאף אחד יודע מזה? מהם הקריטריונים לקביעת סטטוס 'נעדר'? ולמה אנחנו כל כך ממהרים לחרוץ את גורלם, לחיים או למוות, של הנעדרים? איתנו באולפן ד"ר אורי כץ, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, שחוקר את תחום האזרחים נעדרים בישראל.

הפרק החדש של פודקאסט עושים ת'מוות - כבר כאן. ובהמשך לפודקאסט הקודם שלנו שעסק בהתאבדויות מן הפן האקדמי, ניגע הפעם בפן האישי של הנושא: שיחה עם אסתי סגל, בחורה צעירה ושובת לב, שסיפרה לנו בגילוי לב את סיפור חייה- שילוב של עצב, שמחה, חולי, פגיעה עצמית, החלמה וגדלות רוח. מוזמנים להאזין ולשתף

ד"ר שירלי אברמי, איבדה את אביה כשהתאבד בהיותה בת תשע בלבד. לאחר 25 שנה של שתיקה, החלה שירלי לחקור את הנושא במסגרת לימודיה לתואר השני בעבודה סוציאלית כשחיברה תזה בנושא השפעה של התאבדות הורה על ילדיו וחיברה את הספר 'עדיף שהיה מת במלחמה'. הפעם בעושים ת'מוות נשוחח עם שירלי על התופעה המטרידה שרבים נמנעים מלדבר עליה ושגובה את חייהם של מאות ישראלים מדיי שנה.

עם השנים דבקו סטיגמות רבות בנוגע למהו טיפול פליאטיבי. ביניהן: מי שבוחר בטיפול זה כנראה סובל ממחלה חשוכת מרפא או שהרופאים הם קבוצת תמיכה שיושבת עם החולה ושרה איתו שירים. בפועל מדובר בגישה טיפולית שעוסקת בהארכת החיים של החולה, תוך התמקדות בהפחתת הסבל ומתן יכולת לבחור בין מספר אפשרויות טיפול העומדות לרשותו. ד"ר רתם תלם, ראש היחידה לרפואה פליאטיבית במרכז הרפואי איכילוב, סיפרה לנו עוד על הטיפול המרתק, ניפצה עוד כמה מיתוסים בדרך והעידה גם על תהליך הליווי והתמודדות האישית עם החולים.

בפרק יתארחו גלינה ארבלי ואיתי לניאדו, מרצים במחלקה לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לעיצוב, HIT מכון טכנולוגי חולון, לשיחה על 'סטודיו סוף חיים' - קורס מיוחד במינו בו הם מלווים סטודנטים ביצירת מוצרים שמטרתם להקל ולו במעט על אנשים וסביבתם שנמצאים במצבי סוף חיים.

מה קורה למידע אישי מקוון שנשאר לאחר מותנו? למי יש גישה למידע שהשאירו קרובינו שנפטרו ומה אנחנו יכולים לעשות איתו? הפעם ב'עושים ת'מוות' ממשיכים את השיחה עם ד"ר טל מורס שיספר גם מה המדיניות של חברות ענק כמו גוגל ופייסבוק לגבי אדם שרוצה למחוק מידע אישי ששמור אצלן, ואילו כלים טכנולוגיים לניהול המידע הזה הן מציעות לאחר מותו של אדם.

תפיסת המוות בחברה הישראלית ידעה שינויים רבים מאז קום המדינה ועד היום. ד"ר טל מורס, חוקר תקשורת ומוות, מספר על גלגולה של תפיסת 'המוות הטוב' ואם יש כזה, דרך המורשת שהשאירו אחריהם טרומפלדור בעבר וענת גוב ועדי טלמור בימינו.

אלי ליפשטיין הוא מנהל תחום נתיחת הגופות במכון לרפואה משפטית 'אבו-כביר'. בפרק הוא מספר בגילוי לב על המראות הקשים ועל התחושה של להיות חי בין המתים בזמן שהוא משחזר שני אירועים בלתי נשכחים בקריירה שלו - הפיגוע בדולפינריום והרגע שבו התבשר שינתח את גופתו של יצחק רבין בליל הרצח.

חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית מספר על מקרה ייחודי ובלתי נשכח עבורו בו פעילות המכון שינתה את כיוון החקירה של מקרה מוות. עוד יספר על איך התחיל הרומן עם המוות והרצון לעבוד ברפואה משפטית, איך מתמודדים עם השחיקה, על הקולות שמתנגדים לפעילות המכון ולנתיחת גופות ועל מצוקת המתמחים והמחסור בכוח אדם ממנו סובל התחום.

מה זה רפואה משפטית ומה עושה בדיוק המכון לרפואה משפטית "אבו-כביר"? ד"ר חן קוגל, מנהל המכון, מספר ב'עושים ת'מוות' על המפגש היום יומי עם המוות, המספרים מאחורי הגופות שהוא פוגש והחיכוך בין עבודת המכון לפרקליטות ולמשטרה. 

אחרי מסיבת הקרחת עם הילדים וההתמודדות עם סדרת טיפולים אינטנסיבית ליהיא מתבשרת שהיא 'נקייה' מסרטן, אבל בדיעבד התברר לה שזה זמני בלבד. הסרטן חוזר והיא צריכה לגייס כוחות מחודשים כדי לספר לסביבה ולצאת לקרב הבא. הפעם ב'עושים ת'מוות' תספר ליהיא למה זה כל כך מעצבן כשאומרים לחולת סרטן "יפה לך קרחת, את נראית כמו שינייד או'קונור" ואיך החיים בצל המחלה הובילו אותה לטפל ולהנחות קבוצות של חולי סרטן.

כבר מהילדות המוות סיקרן את ליהיא פרלמן-נחום, פסיכולוגית קלינית מתמחה ומנחת קבוצות למחלימים מסרטן שמדברת עם המוות יום יום. על פניו, מסלול החיים של ליהיא היה שגרתי לחלוטין - זוגיות, ילדים, התמחות, קריירה - עד הרגע שבו היא מתבשרת שאביה חלה בסרטן ריאות בשלב מתקדם. כעבור חודשים בודדים הוא נפטר, ומשם המלחמה שלה רק מתחילה...

מוות של אדם קרוב גורם בדרך כלל לתחושת הלם ועצבות בכל גיל, אך התמודדות עם אירוע כזה כבר בילדות עלולה ליצור משבר אישי עמוק אף יותר. ד"ר נעמי באום, פסיכולוגית המתמחה באובדן ואבל בליווי ילדים ובדגש על חוסן והתמודדות עם טראומה, מספרת איך מתווכים לילדים את הנושא של אובדן ופרידה ואיך ניתן לסייע להורים להתמודד עם הילדים בהקשר הזה.

בפרק ההמשך על ייפוי כוח מתמשך, עם עו"ד אפרת פריימן, ננסה להבין באיזה גיל נכון לערוך את המסמך ומה החשיבות של העניין, וגם אילו השלכות עלולות להיות על חייהם של העורכים אותו כתוצאה משימוש לא נכון בכלי.

תכירו את ייפוי הכוח המתמשך - מסמך משפטי עליו חותם אדם עצמאי, שלא איבד את יכולת קבלת ההחלטות וניהול חייו. הכלי הזה מעניק לאנשים עליהם הוא סומך, לרוב בן משפחה קרוב, את הסמכות לקבל החלטות במקומו במקרה בו, חלילה, תיבצר ממנו היכולת לעשות זאת. עו"ד אפרת פריימן מסבירה מהו ייפוי כוח מתמשך, למה חשוב לערוך אותו ואיך הוא יכול למנוע סכסוכים משפחתיים.